ברכות השחר – ביאור

(ברכות השחר הם י"ח ברכאין ד-מטט**"ן של עשיה, והם בחינת ו' צירופים של שד"י)

אֱלהַי.(יש "אשר יצר" לפני כדי שהתפילה תתחיל ב ברוך),
(במלת ברוך תכוין אל ההוא שביל דקיק המחבר חכמה באצילות עם בינה בבריאה[ל"ב נתיבות פלא-(א)ות חכמה],(אלף הפוך זה פלא), ועל ידו אנו מורידים שפע אל זעיר אנפין כדי שיוכל לעלות למעלה. , השביל נקרא ברוך והנתיב נקרא ברכה)

נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה. (עולם אצילות, הנה אעפ"י שלא כל אדם זוכה לחלק הנקרא נשמה אלא לרוב רק נפש ולא נפש דקדושה עדיין, עד שמתקדש מעל קליפת נגה[4קליפות טמאות: וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ [ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה] בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן [עָנָ֤ן גָּדוֹל֙] וְ[אֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת] וְ[נֹ֥גַֽהּ] ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַֽחַשְׁ–מַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ(המתלקחת, ביאור על חשמל אחרי זה…)׃],– עם כל זה הנה יש לו חלק בנשמת אדם הראשון שהיה כולל כל הנבראים לפני שבירת הכלים)

אַתָּה בְרָאתָהּ. (נשמה בעולם בריאה)
אַתָּה יְצַרְתָּהּ. (רוח בעולם יצירה)
אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. (נפש בעולם עשיה)

וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי(מה-מ"ן שלי שעולה בתפילות)
וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבא(חדשים לבקרים,כל יום מחדש מעשה בראשית).

הַנּותֵן לַשֶּׂכְוִי(לתרנגול,בנוסף הכוונה לגבריא"ל, לפני חצות) בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה (השתמשו הקדמונים בתרנגולים לדעת על ידם זמן עמידתם ממיטתם , גם בלעם היה משתמש בתרנגול כי הכרבולת שלו היה נהפך מאדום ללבן בזמן דין לשבריר שניה,ככה שבלעם ידע לקלל את עם ישראל באותו רגע של דין לפי התרנגול,
בנוסף אנחנו מודים לה' שנתן בלבנו את אפשרות ההבחנה בין טוב לרע ,להבחין בין קדושה וטומאה ,בנוסף,לגבי גבריאל: בחצי הלילה נמשכת הארת הבינה בגבורה ואז היא מתמתקת אחרי חצות ונמשך חוט של חסד ומתבסמים הדינים כי יום זה חסד ולילה זה דינים עד חצות)

בנוסף שכוי זה יש-כ"ו[יהו"ה] , כלומר לתת בינה להבחין תמיד שיש בורא , בין אם יום , כלומר ברגע של גילוי , ובין אם לילה , כלומר ברגע של הסתרה

פּוקֵחַ עִוְרִים: (עורים לדברי התורה, כי הסטרא אחרא מסמא את העיניים,בנוסף יֶשְׁנָם הַרְבֵּה מַהֲלָכִים בַּחַיִּים שֶׁהָאָדָם לֹא יָכוֹל לִצְפּוֹת אוֹתָם מֵרֹאשׁ, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁדָּבָר מְסֻיָּם יָכוֹל לְהוֹעִיל לוֹ כְשֶׁבְּעֶצֶם הוּא יָכוֹל רַק לִגְרֹם לוֹ נֵזֶק. מכוונים שה' יִפְקַח אֶת עֵינָיו הָעִוְרוֹת וְיַרְאֶה לוֹ מָה הֲכִי טוֹב לַעֲשׂוֹת.)

מַתִּיר אֲסוּרִים (יוסף היה אסיר,קשרו אותו, בִּזְמַן הַשֵּׁינָה אנחנו כְמוֹ אָסִירים כָּבוּלים בַּאֲזִיקִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָזוּז , בנוסף שאנחנו לא ניהיה אסירים של ייצר הרע)

זוקֵף כְּפוּפִים: (ה' נותן לנו אור אין סוף , מאיר עלינו שנוכל לקום מעצבות לאושר, "משפיל גאים ומגביה שפלים" לשפע בכל מיני מובנים)

מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים: (ילביש נשמתו בלבוש דקדושה בבחינת אור מקיף,"יוד הי ויו הי",לבוש הנקרא חש-מ"ל , בריה רוחנית ,שהם פעם חשות פעם ממלמלות )
(בנוסף מלביש ערומים במצוות(מה שאדם ראשון הבין כשאכל מהעץ) ,הקב"ה מלביש צדיקים בחלוקא דרבנן בעולם האמת , שכולל את אותיות של כל התורה שלמד והמצוות והחסדים שעשה והפליאות שחווה בעולם)

הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ: (כנ"ל לבוש דקדושה חש-מ"ל…,הפעם בבחינת אור פנימי , אפשר להגיד כמה פעמים , יכול לעזור להתעורר מי שעייף)

רוקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם: (מלשון רקיע, מסופר על מעשה בראשית , ארץ זה עולם עשיה,מים זה ה7 רקיעים ההיכלות והעולמות העליונים מעל , שמים זה שא-מים->אש-מים)

הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר(על יציבותו של האדם עם רגליו ככה שנוכל ללכת לאן שנרצה, גבר מלשון גבורה)

שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי(לובשים נעלים, קודם ימין(חסד) אחרי זה שמאל , קושרים שמאל(דין) ובסוף ימין,"כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף": כי אין כח בחיצונים להתאחז אלא בזו"ן(זעיר אנפין ונוקבא(מלכות)) בלבד אבל לא באימא(בינה) שהיא למעלה מזו"ן. ולכן כדי שלא יוכלו החיצונים להתאחז בהם הנה אימא מגינה עליהם ומפסקת בינם לבין החיצונים ע"י זה החשמל המכסה עליהם,כי הנה הקליפות הם עומדים באמצע בין אור המקיף לאור הפנימי, פניהם אל נוכח אור הפנימי ואחוריהם אל האור המקיף, לפי שאין בהם כח להסתכל ולהתאחז באור המקיף. ונמצא כי מקום הקליפות הוא ממש באמצע,
,להכויין לבישת נעליים מחש-מ"ל כל נעל שם אלף הה יוד הה , ואז לכוון נעל,
בנוסף יש קשר בין סנדל למלאך סנדל**"ן ,ונעל למטט**"ן)

אוזֵר יִשְׂרָ-אֵל(זעיר אנפין– ו קצוות:חג"ת נה"י) בִּגְבוּרָה(ה' גבורות מנצפ"ך):

עוטֵר(כתר) יִשְׂרָאֵל(זעיר אנפין) בְּתִפְאָרָה(תפארת של בינה(אמא)):


שֶׁלּא עָשַׂנִי גוי.(כי יש להם רק 7 מצוות)
שֶׁלּא עָשַׂנִי עָבֶד. (לגר יש פחות מצוות מאישה)

שֶׁלּא עָשַׂנִי אִשָּׁה: (כי לא מצווה במצוות שתלויות בזמן כי צריכה לטפל בילדים ולהיות עיקר הבית , אין פה עניין של עליונות הגבר על האישה כמו שחושבות פמיניסטיות וכאלה,זה לא היהדות,
בכל מקרה מדובר פה על הודאה שיש לנו יותר מצוות ,
וגם השל"ה מספר לנו בשני לוחות הברית שזה הודאה שהנפש של הגבר לא התגלגלה בגוף של אישה,שלא היה טעות בגלגול,ושזה נפש של גבר בגוף של גבר , ואישה על שנפש של אישה בגוף של אישה)


בברכת המעביר חבלי שינה:תכוין הפך ממה שבכונת ברכת המפיל, יש קשר ביניהם

אחרי זה בסוף יש ברכת כהנים:
לדמיין שאהרן הכהן מברך אותכם בברכת כהנים עם הטלית ואצבעות כמו של הברכה,מכוון אליכם את השכינה,שעוטפת אתכם

בנוסף כל שורה יש בה שם קודש ייי , שקשור לברכת כהנים (קודם מדמיינים י ימני צד חסד, אחרי זה י שמאלי צד גבורה , ואז י אמצעי צד תפארת רחמים , כלומר החסד ממתיק את הדין ויוצר איזון שהוא תפארת(רחמים/אמת) , בנוסף ייי דומה לצורה שעושים הכהנים עם האצבעות 3 ערוצים)

בנוסף כל פסוק יוצא ממנו ,שם "יה" פעמיים ,

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי (שם יהו"ה זוהר על המצח, שד"י על הלב, איפה שהציצית)
עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם (ועל זה נאמר,וראו כל עמי הארץ כי שם "יהוה" נקרא עליך ויראו ממך)