על-פי מדרש איכה רבה (פרשה א, כט)
קטב מרירי מצוי בימי בין המצרים (משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב),
ובשעות הצהריים – זאת על פי הפסוק בתהילים:
"מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם" (תהלים, צ"א, ו').
וגם בספר דברים: ""מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן-בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח-בָּם עִם-חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר"
רבי יוחנן וריש לקיש (רשב"ל) עוסקים בתיאורו: "ר' יוחנן אמר כולו מלא עיניים קליפות קליפות ושערות שערות,
ורשב"ל אמר עין אחת נתונה על לבו וכל מי שרואה אותה אין לו חיים מעולם… וכל מי שרואה אותו נופל ומת"
ובמדרש תנחומא (נשא כג) מוסיפים: "שכל מי שרואה אותו אין לו חיים בעולם – בין בהמה בין אדם בין חיה.
כיצד עשוי: ראשו דומה לעגל וקרן אחת יוצאה בין מצחו והוא עשוי אפסיין".
במדרש תהלים, מזמור צא, פסקה ג (קצט,א) מוסיפים ומסכמים:
אמר רב הונא בשם רבי יוסי: קטב מרירי עשוי קליפין קליפין שערים ושל עין אחד הוא רואה ועינו תוך לבו. ואינו שולט לא בצל ולא בחמה אלא בין צל לחמה… ושליט מארבע שעות ועד תשע שעות. ושולט משבעה-עשר בתמוז ועד תשעה באב. וכל שהוא רואה אותו נופל על פניו. חזקיה ראה אותו ונפל על פניו.
נקבעה הלכה: "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא לילך יחידי מד' שעות עד ט' שעות [=בשעות הצהריים] משום שבהם קטב מרירי שולט"
(דבר שלא נפסק להלכה היא הגמרא בפסחים (קיא, ב) האומרת שהוא שכיח דווקא בימים שבין ראש חודש תמוז ל-ט"ז בו).
כמו כן נאמר שם שאינו שולט אלא בין צל לחמה – דבר הבא לידי ביטוי בדברי המשנה ברורה שם: "וכן יש להיזהר שלא לילך בין חמה לצל".
הסביר הרב עובדיה יוסף כי "בימים האלה לא יילך אדם בין השמש לצל, שם שולט קטב מרירי, שד כזה, מלא עיניים, מי שרואה אותו נופל ומת"
"כולו מלא עיניים, קליפות קליפות ושערות שערות"
כי "קטב מרירי" עלול להפוך סטירה חינוכית קטנה למכת מוות.
וחטאים קטנים ניהיים גדולים, ככה כל דין קליל שהוא באמצע בין חסד לדין, נהפך לדין קשה,
אז להגביר חסדים בתקופה הזאת כנגד זה
ממסכת פסחים קיא ב:
דמר כי צורבא מרבנן בדיקנא ביה במר דלא ידע ברוך אתא ההוא מרבנן דידע דזרדתא שיתין שידי הוה כתב לה קמיעא דשיתין שידי שמע דקא אמרו פנו מנייכו מהכא קטב מרירי תרי קטבי הוו חד מקמי טיהרא וחד מבתר טיהרא דמקמי טיהרא קטב מרירי שמו ומיחזי בי כדא דכמכא והדר ביה בחשא דבתר טיהרא (תהלים צא, ו) קטב ישוד צהרים שמו ומיחזי בי קרנא דעיזא והדר ביה כנפיא אביי הוה שקיל ואזיל ואזיל רב פפא מימיניה ורב הונא בריה דרב יהושע משמאליה חזייה לההוא קטב מרירי דקא אתי לאפיה דשמאליה אהדרא לרב פפא לשמאליה ולרב הונא בריה דרב יהושע לימיניה אמר ליה רב פפא אנא מאי שנא דלא חשש לי אמר ליה את שעתא קיימת לך מחד בתמוז עד שיתסר ביה ודאי שכיחי מכאן ואילך ספק שכיחי ספק לא שכיחי ומשתכחי בטולי דחצבא דלא חצב
מהתיאורים של אותו קטב מרירי:
קטב מרירי עשוי קליפין קליפין שערים ושל עין אחד הוא רואה ועינו תוך לבו
שולט בין צל לחמה
וכל שהוא רואה אותו נופל על פניו
קטב מרירי, ש"ד כזה, מלא עיניים, מי שרואה אותו נופל ומת,
כולו מלא עיניים קליפות קליפות ושערות שערות,
עין אחת נתונה על לבו וכל מי שרואה אותה אין לו חיים מעולם… וכל מי שרואה אותו נופל ומת,
כל מי שרואה אותו אין לו חיים בעולם – בין בהמה בין אדם בין חיה,
ראשו דומה לעגל וקרן אחת יוצאה בין מצחו והוא עשוי אפסיין
סיפור שפעם שמעתי בנושא:
תלמיד של רב גדול מסויים , החליט לצאת לתרבות רעה,והתחתן עם גויה,ועבר על חצי ממצוות התורה.
יום אחד הרב ביקר את תלמידו הסורר,וראה מה יצא ממנו,תצילנה אוזניכם…
התלמיד הפך את ביתו לבית בושת ועבודת אלילים רחמנה ליצלן. כל סוגי הטומאה היו בבית התלמיד.
כששאל הרב את תלמידו-"מדוע התרחקת מדרך התורה?" מיד ענה לו התלמיד הסורר בחוצפה-
"לימדת אותי על הש"ד 'קטב מרירי' שאמור להופיע ב'ימי בין המיצרים' בשעות הצהריים,ולא ראיתי אותו".
אמר הרב לתלמידו-"אתה רוצה לראות את הש"ד ההוא? בתלמוד נאמר שראייתו היא סכנת חיים".
התלמיד צעק-"לא אכפת לי. אם אראה את קטב מרירי-אז אדע שהלימוד שלך אמיתי ושהתורה היא נכונה".
הרב אמר לתלמידו באנחה-"אם כך-לפחות תוריש את הכסף שלך לתלמידי חכמים"
התלמיד התעצבן "מי הבטיח לך שאני אמות?! כולה ש"ד קטן שמופיע ב'בין המיצרים'. לא מפחד ממנו".
הרב אמר-"אם הוא ש"ד כ"כ קטן-למה אתה חושב שבתלמוד הזהירו מפניו?"
התלמיד אמר "כנראה אנשי התלמוד טעו". הרב צעק-"אם כך אתה אומר-נוח על משכבך בשלום".
קטב מרירי הופיע מול התלמיד,ופתאום העור של התלמיד החוויר,והלב שלו הפסיק לפעום.
הרב שבר וניפץ את כל העבודה זרה שהייתה בביתו של התלמיד,וגורשו מביתו את כל הנשים