• Skip to main content
  • Skip to primary sidebar
  • Skip to footer
  • דף הבית
  • כל הפוסטים
  • קבצים הורדות ומדיה
  • מדע מגלה תורה
  • אודות

בלוג Shlomo_888 תורה וקבלה: קדושה , רוחניות , מיסטיקה , רזים

בלוג ו שו"ת בנושאים: תורה , קדושה , קבלה , מדע , רוחניות , מיסטיקה , הגשמה עצמית

ארכיון פוסטים shlomo_888 archive

ברוך – פירוש וביאור הברכה

ברוך זה לשון ברך , והרכבה,

על פי האר"י והרש"ש,
זה סדרה שלמה של לימודים
שנקראת מטבע הברכה
בעצם מה זה הנוסחה של נוסח הברכה ומשמעות של כל מילה שם

בשער הכוונות:
במלת ברוך תכוין אל ההוא שביל דקיק המחבר חכמ' עם בינ' וע"י אנו מורידי' שפע אל ז"א
(אותו שביל נקרא פל"א , כנגד ל"ב נתיבות פליאות חכמה, בחינת יסודות של ישסו"ת)


דע כי כל ברוך הוא ביסוד וצריך לכוין כי זה הברוך הוא ביסוד העליון של חכמה הנק' שביל ותכוין להמשיך בו השפע ולחברו אח"כ עם היסוד של בינה הנק' נתיב והנה השביל נק' ברוך והנתיב נק' ברכה ושניהם שוין בחשבון אחת. גם ברוך וברכה עם הכללות הם רכ"ח ואם תוסיף עליהם ד' אותיות של ברוך יהיה בגי' רל"ב והם בגי' ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (כל השפע, הד' מוחין) וארבעתן נמשכין אל השביל העליון הנק' ברוך. וגם תכוין במלת ברכה הנרמז בברוך הנז' ותכוין כי גם היא בגי' רל"ב: ( ועם ד' הכוללים בגי' רחל)

ופי' הענין הוא כך כי זווג או"א הוא זיוג תדירי ואינו במקרה לפרקים כזווג זו"ן ולכן השביל שהוא היסוד דאבא הוא מחובר תדיר עם הנתיב שהו' היסוד דאימא ותמיד גנוז שם ולכן לא אתיידע אם הוא לעילא בחכמ' או אם הוא לתתא בבינה כי לעולם הוא בבחי' זווג תדירי דלא פסיק לכן זה השביל הנק' פלא הוא מתעלם ונגנז תוך היסוד דבינה הנק' אלף של אהיה דההין


והכוונה כי אחר שעוררנו היסודות דאו"א במלת ברוך כנז' הנה עתה במלת אתה….(אש"ר תנ"ה הוד"ך )
——

אז בקצרה כשאומרים ברוך
הכוונה בקצרה , זה להמשיך שפע מן הבורא , מאין סוף ברוך הוא
אל הכתר דעתיק באצילות , ומשם לאריך אנפין,
כדי שאבא ואמא , חכמה ובינה דאצילות ייקבלו שפע ,
וכן ישסו"ת ..
. עד שהשפע מהבורא מגיע לפה לעולמנו דרך השתלשלות


בנוסף רשום:
ברוך הם ד' אותיות כנגד ד' פרקין עלאין דחסד ותכוין שהם כפולין ר"ל ד' מאבא וד' מאימא:

שם הם ב' אותיות שהם כנגד ב' פרקין מאבא וב' מאימא אל נצח ובזה תבין ג"כ איך כל ברוך הוא בחכמה שהוא קו ימין כנגד החכמה הכלולה בחסד כנז"ל אשר לכן יש בו ד' פרקין:


כי תיבות ברוך הוא כנגד יסוד דאבא לפי שכל ברוך הוא ביסוד כנז' בזוהר ובפרט ביסוד דאבא הנקרא ברוך מצד עצמו ונקרא הוא לשון העלם יען כי הוא נעלם תוך היסוד דאימא אבל היסוד דז"א הוא המקבל ברכה ממנו נק' ומבורך כנ"ל כי להעלות את הכלה למעלה צריך להוריד הארת יסוד דאבא ביסוד דז"א ויסוד דז"א הוא המעלה אותה מן הבריאה אל האצילות



ה"ס הארות הכ"ב אתוון שביסוד הבינה הנקרא ברוך וענין זה תכוין במלת ברוך אמנם אינם כ"ב אתוון עצמן לפי שהם עדיין על רישא דז"א בסוד אור מקיף אמנם הוא הארה היורדת משם בג"ר דז"א אשר אלו הם הארות יותר מועטות וגרועות מן הארת הכ"ב אתוון המתפשטות בחג"ת דז"א אחר שנכנסו כל המוחין בתוכו להיותו מקום צר כנ"ל ואמנם זו ההארה של אלו הכ"ב אתוון תכוין בשני אותיות ב"ך שבמלת ברוך ותכוין להורידן מן יסוד דבינה אשר עומד למטה בראש ז"א ואיננו ממש עצמותו אלא הארתו בלבד כנ"ל ותכוין להוריד מן הארת יסוד דאימא הנקרא ברוך אלו הכ"ב אתוון הנרמזות גם כן במלת ברוך.



כ"ו ע"ב ק"ל שהם בגי' ברוך
כי היא בסוד לכי ומעטי את עצמך מבלי היות בה בחי' פר' ועדיין אף בהיות' בסוד נקו' היתה חסרה ממנה בחי' הדעת שלה שהוא סוד ע"ב ק"ל כנודעולכן עתה אנו רוצים לתתו לה עתה במלת ברוך. וזה כונתו כי עתה ע"י ריבוי' דברכאן דאית בה בנקו' זו שנכללה בכל היכלותי' כנז' בס"ה בפ' פקודי אשר לסיבה זו נק' ברוך. הנה גם אנו רומזים במלת ברוך אל יסוד דז"א הנקרא ברוך לפי שיורד בריבוייא דברכאן עילאין ונותן לה בחי' הדעת הנז' אשר הוא שם הויה שהוא בגי' כ"ו ובריבו' הפשוט שהוא בגי' ע"ב ובריבו' המלא במילוי אלפין כזה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא העולה בגי' ק"ל אשר ג' בחי' אלו הם. הדעת שבה והם בגימ' כמנין ברוך שהם כ"ו ע"ב ק"ל.



והנה כל מ"ש, רמוז בתיבת ברוך, כי ב' דברוך רומז אל החכמה, והוא ב' לכתר. ואות ר' לאמא, הנקראת אשר ראש. ואות ו' לז"א, עמודא דאמצעיתא, יחודא דתרוייהו, ולכן בא ו' אחר אותיות ב"ר, שהם או"א. והנה ך' דברוך, לא רמזנו אותה בברכה, כי אם מחכמה ולמטה, מפני שהם בחי' ברוך כנ"ל. והנה כ' זו, רמוז לכתר, והוא כתר דל"ב נתיבות חכמה, דכתיב נתיב לא ידעו עיט. וכתר זה הוא שלא השיג מרע"ה, כי הוא סוד הנ' דנ' שערי בינה, שנעלם ממשה. ולעתיד נאמר, הנה ישכיל עבדי, בסוד לא כן עבדי משה, בסוד לקדושים אשר בארץ המ"ה, דהיינו ישיגו כל הנ' שערי בינה שבגי' מ"ה:

וגם בספר נהר שלום:
הנה בד' אותיות ברוך רמוזים כחב"ד כי אות כ' רומז לכתר עליון ואות ר' לחכמה ואות ב' לבינה ואות ו' לדעת והענין הוא כי בעלות ברכת האדם בכונה יורד מן הכתר עיון שהוא השורש עליון דכתר הטיפה הנעלמה לחכמה שהוא עתיק ומשם לבינה שהוא נוק' דעתיק עד הדעת שהוא א"א ונוקבא ועדיין השפע נעלם במקום גבוה

וזה כונה השנית בענין הברכה ז"ל בקיצור כי הנה במלת ברוך יכוין להמשיך מספר מלוי ע"ב ס"ג מ"ה עם מ"ב אותיות דכל אחד מהם העולים כמספר ברוך


בקיצור ברוך תכוין לההוא שביל דקיק המחבר חכמה עם בינה אשר ע"י אתה מוריד השפע אל הז"א כדי שיוכל לעלות למעלה. וביאור ענין זה הוא כי שני מיני שפע הם האחד הוא לקל בתחילה בחי' שפע לשיהיו ראויים ומוכנים לעלות ואחר שכבר עלו אז הם מקבלים השפע האמיתי הנכון והנאות להם ולכן בתחילה צריך להוריד שפע עליון ע"י ברוך הנזכר אל אתה שהוא החסד ואח"כ אל הוי"ה שהוא הת"ת ואח"כ אל אלהינו שהוא הגבורה ועי"ז השפע יכולים לעלות אל הבינה ואז בעלותם אליה נק' היא מלך ….

בקידוש שבת , רשום בלשם ייחוד, על היין,
מבריכה עליונה , מראש כל הכתרים…


וגם בזהר:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ בָהֶם, בִּבְרָכָה הֵם. בָּרְכוּ, מַה זֶּה בָּרְכוּ? מְשִׁיכַת הַבְּרָכוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת יוֹצְאוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשׂוֹת בְּרֵכָה, מֵרֹב מְשִׁיכוּת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת, וּמִתּוֹךְ רֹב הַמַּיִם בְּאוֹתָהּ בְּרֵכָה מִיָּד יִרְבּוּ הַמַּיִם הַרְבֵּה דָגִים לְכַמָּה מִינִים, וְאוֹתָהּ מְשִׁיכַת מַיִם מַה הִיא? ה' מְשִׁיכוּת אוֹר הַמֵּאִיר מִתּוֹךְ אוֹתָהּ אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁמְּאִירָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.

יש 2 צירים:
חול וקודש – שזה בחינת נשגבות המוחין שממשיך , אם מוחין דגדלות או קטנות
טומאה וטהרה – זה בחינת האם הדינים ממותקים ומבוטלים, או האם סביבו מלא דינים וקליפות

אומנם אין קודש בלי טהרה , שטהרה מדינים זה תנאי מקדים ,
כי טהרה זה בגוף , כלומר בחינת ו"ק
וקודש זה בחינת ג"ר , בחינת הראש/מוחין

הרב שמעון דהן , בדיוק נתן שיעור שלם על המילה ברוך,

מה זה ברכה וברוך , ועל מטבע הברכה,
סדרת לימודים חדשה , בסידור הרש"ש,
על איך מברכים , על מים , תפוח וכל זה…

https://www.youtube.com/watch?v=40IbaEtc3OI

סרגל צדדי ראשי

חיפוש

וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי

אונקלוס ורש"י:מְאַסְּרִין אֲסָרַן בְּגוֹ חַקְלָא – עמרין"אלומותיו" – ענין אגודות תבואה כמו מאלמים אלומים תרגום יונתן:מְפַרְכִין פֵּירוּכִין בְּגוֹ חַקְלָא(גם פה וגם ברש"י יש רמז לדברי החסידות למטה) כמה פירושים מעניינים על זה שמצאתי:אור החיים:הראוהו בחלום האלומות הם חבילות חבילות של מצות (ניצוצות נשמה שעלו על ידי עשיית המצוות, שלהם רש"י קורא עמרין) שעושים כולם יחד […]

סוד העקידה | והאלקי"ם נסה את אברהם

זוהר וירא – מאמר והאלקים נסה את אברהם – הסולם:http://www.ashlagbaroch.org/Zohar/viera.pdf145-149כולו חסד,התכללות החסד בדין, להשתלם בהארת החכמה,אברהם ויצחק הכוונה במאמר לקווים, קו ימין חסד , קו שמאל גבורה,וקו ימין עקד את קו שמאל תחתיו, שהחסדים יאירו כמים ממעלה למטה,והדין הארת החכמה תאיר ממטה למעלה באופן שיתכללו הדין ברחמים,שנכלל אש במים ומים באש,והדין יעקד תחת החסד, ויתמתק, […]

אלה תולדות נח , ונח מצא חן בעיני ה' , המבול

ליקוטי מוהר"ן:כִּי אִיתָא, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת שְׁנֵי רוּחוֹת: רוּחַ לְעֵלָּא, רוּחַ לְתַתָּא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו׳:ט׳) אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ נֹחַ; נֹחַ לְעֵלָּא נֹחַ לְתַתָּא [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּזֹהַר נֹחַ (דף נט ,) עַל פָּסוּק זֶה, עַיֵּן שָׁם בְּתוֹסֶפְתָּא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לָמָּה נֹחַ תְּרֵי זִמְנָא, אֶלָּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק דִּי בְּעָלְמָא, אִית לֵהּ תְּרֵין רוּחִין: רוּחָא […]

בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑י"ם אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ

הפסוק מדבר על הבריאה בכללות,ואחרי זה בימי בראשית עצמם מדבר בפרטותעל כל יום ויום אז נפרט חלק חלק בפסוק הראשון , למה רומז בְּנקודה בהיכליה(רומז למה שנאמר בהקדמות הזוהר:מנעולא ומפתחא, וההוא מפתחא גניז כלא בהיכלא חדא , ומאמר זהר הרקיע בבראשית) 2 הנקודות למטה, רומזות לנקודת המפתחא והמנעולא , וזאת שבתוך הבית זה זאת שנשארה […]

ישעיהו נ"ג | האם הוא באמת פרק אסור?

"הפרק האסור" אינו אסור בכלל.תוכלו למצוא אותו בכל תנ"ך יהודיחז"ל לא צנזרו את הפרק והוא נלמד ככל הפרקים כנראה הוא אסור רק ליהודים משיחיים,אין פרק אסור בתורה, הכל פלאי ה' מדובר על:פסוקים ישעיהומפרק נ"ב פסוק י"געד פרק נ"ג פסוק י"בקודם רואים מתחילים, מפסוקים עם טעמים ופירוש: רש"י מצודות ויונתן,רק כדי להבין את המילים כי זה […]

נס: מקום ארון אינו מן המדה

בבלי מגילה י ע"ב: ועוד אמר ר' לוי: דבר זה מסורת בידינו מאבותינו: מקום ארון אינו מן המדה,כלומר, ארון הברית במקדש אינו נכנס בגדר של מידה,ובשל כך איננו ממעט מן השטח של בית קודש הקדשים. [רש"י:אינו אוחז למעט מדת קרקע לכל צדדיו כלוםכדקתני יש לו עשר אמות לכל רוח באמצע בית קדש הקדשים היה יושבויש […]

יִשְׂרְפוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמְסְרוּ לְנָשִׁים | לא בדיוק מה שחשבתם

תלמוד ירושלמי סוטה ג׳:ד׳ מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה אֶת רִבִּי לִעֶזֶר. [ידעה שהיה כהן]מִפְּנֵי מַה חֵט אַחַת בְּמַעֲשֵׂה הָעֶגֶל וְהֵן מֵתִים בָּהּ שָׁלֹשׁ מִיתוֹת.[מיתת סייף כדכתיב שימו איש חרבו, ומיתת מגפה ויגף ה' את העם , ומיתת הדרוקן ויזר על פני המים וישק את בני ישראל]אָמַר לָהּ. אֵין חָכְמָתָהּ שֶׁלָּאִשָּׁה אֶלָּא בְפִילְכָהּ.דִּכְתִיב וְכָל־אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ. […]

מחלוקת קרח

תולדות הקונץ, על מחלוקת בלי תכלית ורצון לחקר האמת אלא מחלוקת לשם מחלוקת קרח מצד הלוויים שהם מצד הגבורותאהרן מצד הכהנים שהם מצד החסדומשה הוא עמוד האמצע שמכריע ימין על שמאל,שיהיה מיתוק ואיזון קרח לא אהב את זה , ורצה להחליף בין הכהנים והלוייםשיתהפך הסדר למעלה ולמטה,כדי שללויים יהיה הכהונהוהכהנים יהיו לוויים ואז הגבורות מצד […]

2 מקרא ו1 תרגום

ויש בו עניין לזיכוך קלי' נוג"ה, שהיא טוב ורע,לעומת 3 קלי' דעורלה, שהם רע גמור דווקא בשישי אחרי שחרית , לפני סעודת שבת,כי ימי החול הם חול גמור ,שבת הוא קודש,ושישי הוא בין לבין,בדומה לעניין הנוג"ה, אז לכן בשישי יש עניין לקרוא בה, תרגום הכוונה ארמית, שזה בחינת אחור,ומקרא הכוונה לשון הקודש , שזה בחינת […]

הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק

פירוש מתוך זוהר (הסולם) ויקרא: פירוש: מילון מושגים: שמים = ז"א , קב"ה , קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, כלומר השפע תלוי בזכות ממעל = כתר דאצילות [עתיקא קדישא מתלת רישין], ונקרא אריך אנפין , הנהגת הכתר, יהי אור ויהי אור, לא תלוי בזכות יזלו מלשון מזל = נוצר חסד , ונקה, של 13 מידות רחמים, […]

בן יהוידע | למה אלישע נקרא אחר , ולמה רב נקרא רב

שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים, חוּץ מֵאַחֵר. הנה ודאי קראתו אַחֵר על שם שדבק באל אחר ונפרד מן הקדושה ששם הכל אחד.ועוד נראה לי בס"דדכל חכם מאירים בו אחוריים של שם מ"ה דאלפין פשוטים ומלאים שהם ע"ב וק"ל שעולה מספרם רב בסוד הִנֵּה הֳ' רֹכֵב עַל עָ־ב קַ־ל (ישעיה יט, א) ולכן החכם נקרא רבוכיון שפקר נסתלקה […]

מה זה כישוף חֹבֵ֖ר חָ֑בֶר ?

רש"י: שמצרף נחשים ועקרבים או שאר חיות למקום אחד ספרי – שופטים: אחד חובר את הנחש ואחד חובר את העקרב תרגום יהונתן: וּמְחַבְּרִין וְאַסְרִין חֵיוִין וְעַקְרַבִּין וְכָל מִינֵי רַחֲשִׁין סנהדרין: האי מאן דצמיד זבורא ועקרבא [דבורה ועקרב] שולחן ערוך: חֹבֵ֖ר חָ֑בֶר זהו שעל ידי לחש מקבץ חיות או נחשים ועקרבים יתושים ופרעושים[ יורה דעה קעט […]

עגלה ערופה – פנימיות

כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨"ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑"ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥"י הִכָּֽהוּ׃ וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃ וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃ וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃ וְנִגְּשׁ֣וּ […]

כִּ֣י ע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ יוֹלִ֣יךְ אֶת־הַקּ֔וֹל וּבַ֥עַל כְּנָפַ֖יִם יַגֵּ֥יד דָּבָֽר

כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם(מט"ט…) יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל(של קריאת שמע) וּבַעַל כְּנָפַיִם(הקב"ה) יַגֵּיד דָּבָר(לצדיק , שיהיה שפע אל תפילה) נסביר:כשמתפללים , המלאכים תופסים את התפילה, ומעלים אותה ,רקיע רקיע , עולם עולם , מעשיה ליצירה לבריאה , ואז אל אצילות, לבורא עולם, למה עוף השמים זה דווקא מט"ט,כי רשום:בַשָּׁמַ֣יִם[יצירה] עֵדִ֑י(גימטריה חנו"ך , שהוא מט"ט…) וְ֝שָׂהֲדִ֗י(אליה"ו) בַּמְּרֹמִֽים[עשיה],לכן הוא […]

בנושא השירים ועל פנימיות המילים

המוכרים לנו, יש בהם לא מעט פנימיות , אומנם ככל הנראה מי שהלחין את השיר אפילו לא ידע עליהם,אלא המוחין הזה ירד בגניזה בתת מודע שלהם ככל הנראה , שרק מי שמכיר שפת הענפים וזוהר יידע להבחין בדברים וההקשרים האלו,ממילים שכביכול פשוטות , והמשפטים פשוטים , נראים מבחוץ אבל העומק יפה, מה גם שבחלק מהמקרים […]

סוד הסנה הבוער

וַ֠יֵּרָ֠א(בנבואה) מַלְאַ֨ךְ (מלאך ה' זה השכינה)(אלהי"ם+5 אותיות גי' מלאך , נוק' דז"א מלובשת מגבורות שם אלהי"ם היא הסנה, שנאמר שחורה אני ,בקלי' דשפחה שהיא ל"י…)יְהֹוָ֥"ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת(להבת חסר ה)־אֵ֖שׁ(דין קשה) מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה(גימטריה ק"ך , דין קשה על ידי ק"ך צירופי אלהי"ם, בבחינת הקוצים והחוחים הסובבים השושנה היא השכינה) וַיַּ֗רְא(אם כל 4 הק"ך פינות הצירופים דקלי' […]

יהי מאורת ברקיע השמים , 2 המאורת הגדולים

נרשום בקצרה , כי בזוהר יש מעל 50 עמודים שרק מפרשים ספציפית את הפסוקים האלה: וַיֹּ֣אמֶר(פרצוף אבא דאצילות, כלומר אבא ואמא אומר ל) אֱלֹהִ֗י"ם(פרצוף אמא , כלומר ישראל סבא ותבונה) יְהִ֤י(י"ה של אבא ואמא , מורידים אות י של ישסו"ת אל אור ואור ניהיה אויר יחד להוריד הארה לתיקון ז"א ונוק')מְאֹרֹת֙(מיסוד דאבא , ונה"י דאמא […]

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, ויברא אלהי"ם את האדם בצלמו בצלם אלהי"ם ברא אתו

לימוד עומק בנושא: וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤י"ם ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖י"ם בָּרָ֣א אֹת֑וֹ נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ —————– זוהר חדש בראשית: זוהר חדש – שיר השירים: זוהר בראשית חלק א: זוהר בראשית – חלק ב: ספר הליקוטים: ———————- מתוך עץ חיים: השער השביעי שער מוחין דצלם ויתחלק לח' פרקים: ועתה נבאר ענין ג' בחינת שיש בזעיר אנפין ושלשתן […]

מה הטעם שנשים פטורות מסוכה לולב וחיבוט ערבה

מאת הבן איש חי והחיד"א: מה טעם נשים פטורות מסוכה ולולב, והלא הסוכה ולולב הם להמשיך חסדים מקיפים דאימא וז"א אל המלכות, ומטעם זה לחייבו הנשים לתקן המלכות דשייכי גבה עכ"ד, ואני בעניי השבתי איברא דאמרו בזוהר ור"מ, דכל נשי דישראל אחידן בשכינתא, אמנם אדרבה מטעם זה הם פטורות מסוכה ולולב, כיון שמצות אלו הם […]

כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה – על 7 הימים של ישראל

ממה ששמעתי ,7 ימים , הם כנגד חג"ת-נה"י-ם , של מלכות דאצילות,שכן רשום: וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץארץ ישראל יוסדה על ה7 ימים האלה[כמובן שבזמן בית דוד , היא הייתה יותר גדולה ממה שהיום] ו4 נהרות כנגד 4 נהרות גן עדן: פִּישׁ֑וֹן גִּיח֑וֹן חִדֶּ֔קֶל פְרָֽת ,שהם כנגד 4 מוחין: חכמה ,בינה , דעת דחסדים , דעת דגבורות

Footer

ארכיון shlomo_888

בלוג בנושאים: תורה , קדושה , קבלה , מדע , רוחניות , מיסטיקה , הגשמה עצמית

Recent

  • וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי
  • סוד העקידה | והאלקי"ם נסה את אברהם
  • אלה תולדות נח , ונח מצא חן בעיני ה' , המבול
  • בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑י"ם אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ
  • ישעיהו נ"ג | האם הוא באמת פרק אסור?
  • נס: מקום ארון אינו מן המדה
  • יִשְׂרְפוּ דִבְרֵי תוֹרָה וְאַל יִמְסְרוּ לְנָשִׁים | לא בדיוק מה שחשבתם
  • מחלוקת קרח
  • 2 מקרא ו1 תרגום
  • הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק

Copyright © 2025 · Magazine Pro on Genesis Framework · WordPress