זוהר – פרשת חיי שרה:
[http://www.ashlagbaroch.org/Zohar/HayeySara.pdf – עמוד 13]
אדם הראשון אמר לאותו הפסוק, גולמי ראו עיניך. כי גולם פירושו חומר, מטרם שנשלם צורתו. ואמר, קודם שזרקת בי נשמה, שהייתי גולם, ראו עיניך לעשות בצורתי אנשים שיהיו דומים לי. ועל סיפרך כולם ייכתֵבו. שייכתֵבו בשמותיהם, מי הם. ימים יוצָרו. שיוצְרו כצורה זו שלו. ולא אחד בהם, שלא נשאר אחד מהם.
מ) למה לא נשאר מאותם הדומים לצורת אדה"ר אף אחד? כל אלו שהיו דומים לאדה"ר, או אפילו דומים לו רק ברמז ולא בבירור, לא מתו מיתת עצמם. וכולם הוכו באותו עניין ממש, שהיו דומים לאדם הראשון.
צורתו של אדם הראשון ויופיו, היתה כזוהר הרקיע העליון על כל הרקיעים, וכאותו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעוה"ב. ולפיכך, כל אלו שהיה בהם רמז משהו מצורתו של אדם הראשון, הוכו בו ומתו.
מא) כי כך דרכיו של הקב"ה. אם נותן עושר לאדם, הוא לזון את העולם, ולעשות מצוותיו. לא עשה זה, אלא שמתגאה בעושרו, בו יוכה, שכתוב, עושר שמור לבעליו לרעתו.
אם נותן לו בנים, הוא כדי ללמדם דרכיו של הקב"ה ולשמור מצוותיו, כאמור באברהם, כי ידעתיו למען אשר יצווה. לא עשה זה, אלא שמתגאה בהם, בהם הוא מוכה.
וכך בדרך זה, כאשר נתן הקב"ה להם מיופי הטוב העליון של אדם הראשון, נתן להם זה לשמור מצוותיו ולעשות רצונו לא עשו זה, אלא שנתגאו. באותו היופי שנתברכו בו, בו הוכו.
מב) כשברא הקב"ה את אדם הראשון בעוד שהיה גולם, מטרם שזרק בו הנשמה, קרא לאותו המלאך, שהוא ממונה על צורות בני אדם, ואמר לו, עַיֵין וצור בצורתו של זה, שישה אנשים. והם: שמשון, שאול, עשהאל, יאשיהו, צדקיהו, אבשלום. וזהו שכתוב, ויולֶד בדמותו כצלמו. ויקרא את שמו שֵׁת, כלומר שישה, שישה אנשים.
מג) מאותו העפר ממש שנברא אדם הראשון, לקח הקב"ה לברוא אלו שישה אנשים. וקרא לו שֵׁת, שפירושו שישה. כלומר, שקרא והזמין שישה אנשים. וזהו שכתוב, ויולֶד בדמותו כצלמו. כלומר, מאותו הבצק שנברא הגולם שלו. וע"כ נאמר, גולמי ראו עיניך. שפירושו, שעיינת לעשות דומים אליו.