יפה לראות את הקשר בין המקרה הזה
לבין קפיצת הדרך של יעקב
גם רשב"י בזוהר נעצרה השקיעה
כדי להספיק לספר את כל הסודות לפני שהולך באותו יום
באוהל משה / מדרש רבות:
אני לא זוכר מאיפה ,
אבל על החידוש למעלה של מדרש רבות/אוהל משה , היה הרחבה – חידוש על חידוש,
איפשהו,
שכשיעקב עשה קפיצת דרך,
יש כמה סוגים(הסוגים נראה לי היה בזוהר על סוגי קפיצת הדרך),
שיש ארוכה וקצרה , וקפיצה של זמן וקפיצה של מרחב,
[בדברי האר"י , לא זוכר באיזה מהספרים, יש הרחבה עמוקה על כל המכניזם הרוחני מאחורי קפיצת הדרך,
אומנם בזמננו, אין עסק בקבלה מעשית, ומה גם שהאבות והנביאים היו בדרגות עצומות ביותר, אין לנו תפיסה באיזה השגה רוחנית הם היו בזמנם]
אז כשיעקב עשה קפיצת הדרך, זה האיץ את היום בכמה זמן/שעות,
ואז כשבא יהושע ועצר את השמש ל"ו שעות , זה האט באותה מידה שיעקב האיץ,
והכל חזר לאיזון שלו מבחינת הזמנים
[אני צריך למצוא , כי זוכר שבמקור הזה היו עוד חידושים מעניינים , אבל כרגע לא זוכר איפה ראיתי את זה]
יש שאומרים שזה כ"ד שעות, בבחינת וְשַׂמְתִּי כַּ"דְ-כֹ"ד שִׁמְשֹׁתַיִךְ
וכן נאמר בנושא הזה של היום והלילה:
גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְנֵי אוֹר
גולל הכוונה גלגולי נשמות,
אור צדיק , חושך רשע,
הכוונה שיש מקרים שצדיק נולד מרשע,
כמו מקרה אברהם ותרח, ועוד…
ורשע שנולד מצדיק , כמו עש"ו, ישמעא"ל…
מי יודע אם מדובר פה על משהו רוחני מבחינת שמש וירח ,
ולא האסטרונומים , אלא על השמש והלבנה דאצילות של בראשית, ז"א ונוק'
שאולי יש רמז לזה בפרדס רימונים של הרמ"ק – על עניין שמש בגבעון דום
שצדיקים הם בחינת כל בשמים ובארץ, סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה , זה בחינת יסוד , צדיק יסוד עולם
פה:
וז"ש ויתן אותם אלקים ברקיע השמים. ופי' רז"ל כי פסוק זה נאמר על הצדיקים, וכן פי' הרשב"י ע"ה בתיקונים שהצדיקים הם ביסוד שהוא רקיע השמים. להאיר על הארץ, הכונה להשפיע למלכות. כי נשמת הצדיקים הם צנורות אל השפע כאשר נבאר בשער הנשמה פ"ה. ולמשול ביום וכו', הצדיקים הם מושלים בשמש שהוא היום והירח שהוא הלילה. כדמיון יהושע (י יב) שמש בגבעון דום וכו'. וכן פי' רז"ל (בב"ר פ"ו). והכל בכח נתיב זה, שהוא הממשילם על הנבראים מכחו:
או אולי מדובר על זה שעצר את הצד של הס"א
בזה
עוד משהו לגבי זה מעניין,
והאם יש קשר לבין ל"ו שעות שהשמש נעצרה,
לבין הפסוק: שְׂרָפִ֨ים עֹמְדִ֤ים מִמַּ֙עַל֙ ל֔"וֹ
ולבין ילקוט שמעוני: ריש לקיש בשם רבי נזירא
ל"ו שעות שמשה אותה אורה, י"ב של ערב שבת, י"ב של ליל שבת, י"ב של שבת, כיון ששקעה החמה במוצאי שבת….
בנוסף מסופר בזוהר – בשלח:
(עכשיו , מי יודע אם הקורונה הזאת , שהיא בחינת דבר , תיהפך לצירוף ברד , אבני אלגביש, אולי ברד הזה זה הכוונה למטאורים? מי יודע)
נדע כשיגיע הזמן מה זה אומר הנפלאות שנראה כמו ימי מצרים
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
וגם רשום בזוהר חדש – שיר השירים:
כְדֵין אִיהוּ, מִגּוֹ רְחִימוּ וְתֵיאוּבְתָּא דְכַלָּה, בָּעָא לְאַדְכּוּרֵי לָהּ הַהוּא שְׁתִיקוּ דַּעֲבַד לָהּ לְמִשְׁתַּק, וְלָא בָעָא בְּתוּשְׁבַּחְתָּא, פָּתַח וְאָמַר, (שה"ש א) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, כַּד אִינוּן סוּסָוָון וּרְתִיכִין דְּפַרְעֹה הֲווֹ אַתְיָין וְרָדְפִין אֲבַתְרַיְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּמִּיתִיךְ רַעֲיָתִי, אַשְׁתֵּיקִית לָךְ בְּאִשְׁתּוֹקָא. דִּמִּיתִיךְ: כְּמָא דְאִתְּמָר, וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם.
אָז הוּא, מִתּוֹךְ אַהֲבָה וּתְשׁוּקַת הַכַּלָּה, רָצָה לְהַזְכִּיר לָהּ אוֹתָהּ שְׁתִיקָה שֶׁעָשָׂה לָהּ לִשְׁתֹּק, וְלֹא רָצָה בַּתִּשְׁבַּחַת. פָּתַח וְאָמַר, (שיר א) לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה. כְּשֶׁאוֹתָם הַסּוּסִים וְהַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל פַּרְעֹה הָיוּ בָאִים וְרוֹדְפִים אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל – דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי, הִשְׁתַּקְתִּי אוֹתָךְ בְּהַשְׁתָּקָה. דִּמִּיתִיךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם.
בנוסף במגיד מישרים יש גם דיבור על הפסוק שמש בגבעון דום,
שהמגיד אומר שזה היה נס מעל ההנהגה הרגילה, של הטבע, מצד הבינה עילאה,
אומנם אם מחברים מדברי הזוהר והאר"י , לגבי קריעת ים סוף , שהוא היה נס מצד עתיק יומין, בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְתָּא..
שלזה אמרו: האם יש ה' בקרבנו(הנהגת ז"א) , או אם אי"ן (הנהגת הכתר),
לאן לכוון את התפילה שעשו
זה מתוך מגיד מישרים:
אבל רזא דמילתא ויאמר משה דישפע במלכות דאיקרי אדני מחמשים שערי בינה, ושם אהי"ה והיינו אם נא, וחן נמי רמיז לחמשים שערי בינה ולתמניא ספירין, וקאמר דכולהו ישפיעו במלכות תתאה והיינו ילך נא אדני בקרבנו כלומר כל הני ישפיעו באדני דבקרבנו דאיהו מלכות תתאה די מהלכת ביננא, ובהכי וסלחת לעוונינו וכו' דכיון דיתגלי לובן עילאה מיד יהא סליחת עון וכו' דכיון דוסלחת לעוונינו מיד ונחלתנו וכו, דכיון דנהא זכאין נהא נחלה דילך ונדבק בך כד"א ואתם הדבקים בה' אלהיכם, וכד"א ובו תדבק, ואהדר ליה הקב"ה הנה אנכי כורת ברית כלומר דיהא לה מלתא דיהא לה קיום דהיינו ברית, נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ וכו' כלומר דהני נפלאות דאעבד לא יהיו נסים נסתרים אלא נגלים לעיני הכל ויהיו בענין שינוי ברייתו של עולם והיינו אשר לא נבראו בכל הארץ ויהון לעיני כל עלמא, והיינו ובכל הגוים ובהכי רמז שמש בגבעון דום דהוא נסא דאיתפרסם בכל עלמא, ותדע אמאי אעבד הני נסין רברבין משום דאת מיובלא ואינון מסטרא דיובלא, והיינו דקאמר וראה כל העם אשר אתה בקרבו דאת ואינון מיובלא את מעשה ה' כי נורא הוא וכו', ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וכו' אני היינו כנסת ישראל אעביר ברזא וכו' וקראתי לשון זימון, כלומר אזמין לשם ה' וחנותי דהיינו בינה, את אשר ברזא דאהיה אשר אהיה:
אדיר במרום – פה הסודי סודות של הפסוק , ישתבח שמו 🙂
נראה לי מדהים הפירוש שהביא הרמח"ל לעניין שמש בגבעון דום – בספר אדיר במרום:
שכידוע בעולם העשיה,
אם נבאר:
יש 7 רקיעים,
מה שרלוונטי מבחינת הגשמיות
זה רקיע וילון מלכות דעשיה – שבו תבל(מבחינת 7 הארצות) והאטמוספירה , בחלק המגולה של האורות, ומבחינת החלק המכוסה, גן עדן הארץ , מעל מערת המכפלה שהיא החצר, כלומר גן עדן הארץ ברוחניות ולא מגולה בגשמיות,
ורקיע רקיע כנגד היסוד דעשיה, שהוא רקיע החלל , ונקרא עולם הגלגלים,
אז יש בו 7 כנגד הכוכבים במערכת השמש, עוד גלגל המזלות , של המזלות והכוכבים הרחוקים ומערכות כוכבים
ואז מעל יש גלגל מקיף יומי , שלא נדבר בו כרגע,
ואז יש גלגל השכל בכתר של רקיע היסוד ,
שזה השכלים שמאחורי הכוכבים הגשמיים ובגלגל השכל יש 10 ספירות בפנים שהם שורשים רוחניים ,
לכוכבים הגשמיים שברקיע השני,
אז יוצא שגלגל השכל הוא רוחני לגמרי כבר , וכן כל שאר הרקיעים שמעל בעולם העשיה,
האופנים הם שמנהיגים הכוכבים, שנאמר וגבותם מלאות עיניים, כלומר הכוכבים,
וחיות הקודש את האופנים , והשרפים את חיות הקודש…. וכן הלאה בהשתלשלות,
ויש דעה אחרת,
שכל הגשמיות היא במלכות של המלכות של עולם עשיה, יסוד העפר הגשמי,
ומה שברקיע יסוד זה השורשים הרוחניים , אל הגלגלים הגשמיים דעפר,
ולא מתחיל הרוחניות מגלגל השכל ומעלה,
אומנם ישראל ומערת המכפלה, זה בחינת בינה דרקיע וילון – מלכות של עולם העשיה,כלומר יסוד הרוח,
שבחלק המגולה של יסוד הרוח , מפה הגשמיות , בישראל בתבל, ומעל הכל רוחני כבר,
אז זה גישה נוספת
אז הרמחל אומר , כשמשהו בפשט התורה לא מסתדר עם המדע,
אז תדע שמה שהתכוונו, זה לא בהכרח לגשמי , אלא לשורשים הרוחניים שמאחורי הכוכבים
הכוונה
ומחדד את העניין שיש כמה שמש וירח בתורה,
שמש וירח של אצילות , כלומר הקב"ה והשכינה,
יש שמש וירח של עשיה , כלומר השכל הרוחני המלאכי שמאחורי הכוכבים הגשמיים,
ויש שמש וירח גשמיים, שהולכים אחרי השכל , התודעה שמאחורי 4 היסודות הגשמיים שלהם,
ויש שמש בארץ תבל, זה בחינת הצדיק , כמו שנאמר על משה ויעקב… , שהם בחינת שמש
אז כמובן שמקרא לא יוצא מידי פשוטו , אומנם הפנימיות היא עיקר,
ולכן הכוונה היא על השמש וירח של עשיה , כלומר השורשים הרוחניים של הכוכבים , נעצרו,
ומכוון שנעצרו בשורש, אותו עניין משתלשל גם בגשמי, אל הכוכבים הגשמיים,
ולכן גם הסוד וגם הפשט מתקיימים כאחד,
אז זה בדומה לאותה השתלשלות שיש בין החיות לבין האופנים, כי לאור אין סוף יש המון צמצומים עד שמגיע לעולם הזה,
רמח"ל:
אמנם הענין הוא מה שאמרו רז"ל בפרק חלק שהיה ראוי שתשקע החמה באמצע הרקיע, וזהו שאלת אנטונינוס את רבי ותיתי עד פלגא דרקיע ותתן שלמא וכו'. ואפרש לך עתה הענין הזה, כי איך נבין שתשקע באמצע הרקיע, ואין השקיעה אלא שיורדת אל חצי התחתון של הגלגל למטה מן האופק. אך סוד הענין הוא מה שאמרו… האמת הוא אף על פי שהגלגלים והכוכבים הם דברים גשמיים, הנה בתוכם מתלבשין פנימיות מהשרשים בסוד הספירות של העשיה, וכל הדברים שתמצא לרז"ל בענין השמש ושאר הכוכבים שאינן עומדים לפי הנראה לעינינו, מדבר הכל בזה הפנימיות שלהם שבהם עיקר ההנהגה. ומי שאינו יודע דרכי החכמה אינו יכול להשיג אלא חיצוניות הדברים הנראה לפי הגשמיות, אבל העיקר בפנימיות ההולך לפי דרכי ההנהגה הפנימיות… והנה הפנימיות של השמש הוא העושה השפעה חזקה אשר הוא עושה בעולם, בסוד ישיש כגבור לרוץ אורח, אך פעולות הפנימיות עד סוף האופק היא פעולה האחת, כי באופק הוא השקיעה, ואם זורח לצד האחר לא יהיה עוד המדריגה והבחינה של זה שלמעלה כי ישתוה לזה האחד ויקבל שם כח אחר. והאמת כי הרקיע הסובב העולם כולו הוא העושה את זה, ויש בו מקומות המוכנים להתגלות דרך שם הפנימיות הזה ולהכנס ולהתלבש בשמש וגם להחזיר ולהסתלק ממנו. ונמצא שבהגיע השמש אל נקודת המזרח הנה שם יצא הפנימיות הראוי לו, והוא הנקרא בעצם חמה ושמש… עד הגיע אל נקודת המערב שאז יסתלק ממנו. אך אותה הנקודה עצמה היא מזרח לאופק התחתון, והאמת כי שם יקבל השמש פנימיות אחר הראוי לאופק הב', והדברים האלה אי אפשר לחכמי התולדה לדעתם…
והנה רז"ל אמרו שצד צפון הוא פרוץ, והסוד כי למעלה הגבורה היא שלא נתקנה לגמרי, והוא מה שאמרנו למעלה שאין התיקון נשלם ונשאר כן הקלקול עד לתיקון העתיד… כי בגלגל הסובב את העולם לכל הצדדים האחרים יש זה הפנימיות המתלבש בגלגל החיצון המשפיע על הארץ, כך בצד צפון אין הכח הזה מתפשט כי לא יגיע ממנו אל חלק הארץ שתחתיו השפעה חזקה כשאר הצדדים יען החלק ההוא אינו אלא מדור לס"א. והשמש גם כן לא ילך שם, היינו השמש הפנימי, גם כי החיצון הולך ואז נמצא שלא יגיע אל צפון אלא כמו רשימו מן השמש פנימי לבד…
אמנם צריך שתדע, שאף על פי שאין הגלגל הפנימי מתפשט שם לפעול כמו בצדדים אחרים על כן זה הוא מתפשט לשים גבול, לכן הוא מסבב הצד ההוא גם כן אלא שאינו מתפשט להשפיע בו, ואינו אלא מגביל… ולכן חלק אחר מן השמש הפנימי הולך דרך שם, וזה כי השמש צריך לסבוב כל הגלגל בכל חלקיו, וכמו שהגלגל אינו שוה כי במקום א' עומד ומשפיע ובמקום א' אינו משפיע, כך השמש מתחלק לב' חלקים, והעיקר שבהארה הזאת שהוא המשפיע נשלם עם חלק הגלגל המשפיע והוא הסובב בגגו של הרקיע, כי הוא מאיר מרחוק אל השמש ההולך בצפון, והחלק מן ההארה הזאת מתפשטת אל צד הצפון גם כן, אך מחוץ בסוד הגבול ולא בסוד ההשפעה…
ואומר לך כללות הענין הזה והוא כי כל מה שיש לשמש להאיר בסוד החמה הזאת הפנימית בכל המדרגות הצריכות הוא בו' שעות הראשונות ומשם והלאה אין לו פעולה פרטית, והוא סוד הולך ואור עד נכון היום. וסוד הדבר הזה הוא תלוי בסוד הזווגים, כי באמת אין זווג לרחל אלא זווג שחרית לבד, וכל שאר הזווגים הם של לאה. והענין כי הזווג העיקרי הוא זווג רחל ושם היא ההשפעה העיקרית הצריכה לכל העולמות, אבל שאר הזיווגים אינם אלא לשאר הפעולות הצריכות לחלק ההשפעה, ועל כן אמר תיתי עד פלגא דרקיע, והוא כיון שרק עד שם הוא ההתפשטות צורת ההשפעה אם כן כשיגיע שם היה יכול להסתלק. ואמר שצריך שירד למטה על מערב, וגם זה לתיקון האופק עצמו, והוא מפני העוברים ושבים והפועלים. וזה סוד גדול. דע כי מיד שמשלים השמש לפעול פעולותיו הנה הס"א יש לה רשות להתפשט בעולם, ואז צריך שהשמש יחזור להתפשט בגבורה תקיפא ו' שעות אחרות להחליש כח הס"א ולקיים כל מה שנעשה בו' שעות הראשונות. ובאמת פעולה זו צריך שתהיה בדין חזק, והוא הדין של יצחק שכתוב בו ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, שכחו יפה להכניע הס"א. וכל מה שהוא יורד למטה מתגבר בדין יותר, כי הוא מחליש מדרגות של הס"א הקשות ביותר… (אדיר במרום דף סז, ועיין שם עוד)