אומרים שהתנא ר' שמעון בר יוחאי כתב עשרים ושניים ספרים העוסקים בסודות התורה.
ברבות השנים, נעלמו הספרים האלו, ורק הספר השביעי (הזוהר) נשאר, וגם אז – נשאר רק חלק ממנו (שהוא מבוסס על החכמה שנמסרה לאדם הראשון על ידי רזיאל המלאך, מה שנקרא ספר המלבוש , הרשב"י היה האחרון שהחזיק בספר הזה , וכתב אותו כדי שלא יישכחו הדור את החכמה הזאת),
ככה שעיקר ספר המלבוש , רובו מה שנשאר ממנו , זה מה שרשום בזוהר,
נגיד ספר רזיאל המלאך שיש היום ושאר ספרים כמו ספר יצירה שגם הגיעו מאותה חכמה, הם יחסית חלק קטן מאותו ספר, ורוב מה שרשום ממנו , רשום בעיקר בזוהר
כמו שאמרנו הזוהר מוצפן בשפה רוחנית שנקראית, שפת הענפים, וכל דור היה תקופה של סמוכים , שהיו מסמיכים אותם , בחכמה, והמפתחות לקרוא ולפתוח את החכמה והסודות שבזוהר,
ומהגלות , אותם סמוכים שהחזיקו בזה מתו/נהרגו , והחכמה הזאת אבדה לנו המון שנים , עד שבא האר"י ודרך גילוי אליהו שהיה לו , החזיר לנו את החכמה הזאת חזרה , את המפתחות הצפנה שהיו גנוזים במשך דורות, הסוד יכל להיגלות לנו שוב, וזה אחת הסיבות שהוא נקרא האר"י הקדוש
השם לספר הזוהר,
הגיע מהפסוק: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע
וגם קשור ל זיהרא עילאה של אדם ראשון,
שגם בא להגיד ש יזהירו כזוהר הרקיע הכוונה, שהלומד בחכמה הזאת,
שלומד אחרי חצות הלילה , שנמשך חוט של חסד ולימוד בלילה אחרי חצות עושה פי 100 משיעור בשעה רגילה מבחינת זיכוך הנפש, אז ייקבל מזה חן ופניו יהיו מאירות וצעירות למציאת זיווג גם,
ובכללי , יהיה לו אורות מקיפים,כמו הילה רוחנית, שהחיצונים לא יוכלו לראות אותו , הוא יהיה רואה ואינו נראה לכוחות הטומאה,
כי הס"א מאוד מפחדת שאדם יילמד קבלה אמיתית וטהורה ונקיה ,
כי אז היא לא תוכל לבלבל אותו יותר כי הוא יהיה דבוק באמת הגבוהה האמתית ,
אפילו קליפת עמלק תיהיה לה קשה לבלבל אותו, והאורות שהלימוד בזה מוריד פשוט משמיד ומרחיק את כל החיצונים באזור,
הם מפחדים מזה ממש, האמת והקדושה, זה הדבר שהכי מפחיד את הטומאה
על סגולות וחשיבות קריאה/גריסה בזוהר:
פלא יועץ: לימוד הזוהר הקדוש מטהר ומקדש הנפש – לימוד זוהר הקדוש אפילו באין מבין כלל, חשוב ומקובל ומרוצה לפני ה'
לימוד ספר הזוהר נשגב מאוד לטהר ולקדש הנפש, ואפילו אי לא ידע מאי קאמר ושוגה בו שגיאות הרבה הוא חשוב לפני הקדוש ברוך הוא… בלימוד זוהר הקדוש אפילו באין מבין כלל, חשוב ומקובל ומרוצה לפני ה' וכו'.
האריז"ל(מתוך כתבי יעקב קאפיל): אף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים
ילמוד בספרי קבלה, ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים, כי הם מסוגלים לטהר הנשמה.
החיד"א: לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה
הר"ן: קריאה בספר הזוהר עושה חשק גדול ללימוד התורה.
נפש חיים: לימוד הזוהר הקדוש נורא ונשגב מאוד הגם דלא ידע מאי קאמר
הבעל שם טוב: אמירת הזוהר מסוגל לנשמה , הבעש"ט צוה לאנשיו שקודם כל תפלה ילמדו מאמרי זוהר
אדמו"ר הזקן (בעל התניא): ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אף על פי דלא ידע מאי קאמר , הזוהר מסיר טמטום הלב
רבי נחמן מברסלב( שיחות הר"ן): לימוד הזוהר מסוגל מאוד מאוד – על ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה – הלשון הקדוש של הזוהר מעורר מאוד לעבודתהשם יתברך,
מה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתם נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאוד כגון ספרי הזוהר וספרי האריז"ל וכיוצא, אעפ"י שיש בהם חידושים נוראים מאוד מאוד המאירים עיניםומתוקים כדבש, והם נמשכים דייקא אח עניינים אחרים כגון חקירות, דע כי זהו מחמת מזגם, כי שאינם יכולים לסבול את הדבר הקדוש באמת, ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע, אבל מאחר שנולד במזג רע כזה, הוא צריך לסבול מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע
רבי חיים הכהן: הלשון מסוגלת לזכך הנשמה ולהאירה בזוהר נפלא
מי שלא זכה להבין, אפילו הכי, יקרא הלשון מפני כי הלשון מסוגלת לזכך הנשמה ולהאירה בזוהר נפלא
החזון איש: לשון הזוהר הקדוש מעורר יותר מכל מאמרי חז"ל
הרבי מליובאוויטש: "אוי לאלו הרשעים האומרים שהתורה אינה יותר מספור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר, אשרי הם המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש זה. וע"כ לא צריכים להסתכל אלא במה שיש תחת הלבוש" זהר פרשת בהעלותך אות ס"ד.
ומי שלא לומד פנימיות התורה מתחייב בנפשו, כי גם בעסק שאר חלקי התורה יפול, ומי שאינו רוצה בלימוד זה, רק בלימוד הנגלה בלבד, מתדבק 'באתר דמותא'. ורק ע"י לימוד סודות התורה יזכה לאור החיים.
הבן איש חי: קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של התיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן
החפץ חיים: שעל לימוד ספר הזוהר אין שום הגבלה כי רובו מדרש והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזוהר של אותה פרשה ואפילו לבחורים
הרב יצחק כדורי: "אני קורא לכל אחד, להקדיש כל יום זמן ללימוד הקבלה, מפני שבזה תלוי ניקוי נשמתכם"
הגאון מוילנא: פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש והחיצוניות לחיצוניות הגוף והעוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם , עיקר הגאולה בלימוד הקבלה , ללמוד ספר הזוהר ושערי אורה כדי להבין קצת הכינוים בזוהר הקדוש
הרמ"ק: ולעולם אין כח בנו להפשיט התורה ממלבושיה אם לא הרשב"י ע"ה וחבריו
חיים ויטאל: כמה גדול החיוב המוטל על הלומדים החרדים לדבר ה' ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים, כי יעשה בשעה אחת בלימוד הקבלה מה שלא יעשה בלימוד חודש ימים בפשטי התורה
האריז"ל: העסק בספר הזוהר סגולה להשגה , תיקון גדול לבעל תשובה
הרמ"ז: הלימוד בזוהר מביא את האדם לאהבת הבורא
מכתב מורנו הבעש"ט להרב ר' דוד ממיקאלאיוב עצה שלא לירא בשינה ללמוד מאמר אחד מתיקוני זוהר קודם השינה.
חיים ויטאל:
כי לא על חנם כפי רצונם פסקו: טמא טהור ,אסור והיתר, כשר ופסול,
אלא מתוך פנימיות התורה כנודע ליודעי ח"ן.
הרמ"ק:
ולזה הספר יקרא ספר הזוהר מפני השפעת האור ההוא מהזוהר העליון, ודרך אורו משפיעים בהשגחה אלהית כל המתעסקים בו, שהיה אור ושפע עליון מהדעת מושפע ברזי תורה דהיינו רזי וסתרי תורה וכו' כיון שנשפע משם אתקרי החיבור הזה ספר הזוהר, כלומר שנשפע מהזוהר ההוא.
כשעוסק בחיבור זה מעוררים כח הנשמות וכח הצדיקים ההם עם כח משה רבינו ע"ה… כי בהיותם מתעסקים בו הם מחדשים האור המחודש שנתחדש בעת חבורו, ומזהירה השכינה ומאירה מאותו האור כתחלת חדושה אז, וכל העוסקים בה חוזרים ומעוררים אותו התועלת ואותו האור הקודם שגלה רשב"י וחבריו בשעת חבורו.
רבי נחמן מברסלב:
הפליג מאוד כמה פעמים בשבח גדלות קדושת התיקוני זוהר. והיה רגיל לעסוק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול. ואמר, שבספר התיקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'.
יש חילוק גדול ועצום בין ספר הזהר הקדוש ובין ספר התיקונים, אף על פי שספר הזוהר הוא קדוש ונורא מאוד, אין לו שום ערך נגד קדושת וסודות של ספר התיקונים.
הרב יעקב צמח:
לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאד להגן ולהציל אותנו נגד כל רע, כי גילוי החכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא. כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם לאבינו שבשמים. כי אותן דורות קודמים היו אנשי מעשה וחסידים והמעשים טובים היו מצילין אותן מפני המקטרגים. עתה רחוקים אנו משרש העליון כמו השמרים בתוך החביות. מי יגן עלינו אם לא קריאותנו בחכמה הזאת
שביל הפרדס, כרך י"א (עלון של הבן, של בעל הסולם) :
התורה היא אמצעי בלבד. והעסוק בה צריך להיות מתוך שאיפה ורצון עמוק לדביקות בה'. ושום כוונה אחרת אסורה בהיכל ה'. ברור, שאם לומדי התורה היו עוסקים בה מתוך אהבת ה' היוקדת בליבם, והרצון להידבק בו הוא זה שהיה ממלא את כל ישותם, לא היה נוצר שום ויכוח בקשר לפנימיות התורה, וכולם היו נוהרים להיכל המלך לעסוק בחכמת הקבלה והזוהר הקדוש בחלק נכבד ביותר בסדר יומם, ואף רוב שעות ימיהם.