ישעיהו נ"ג | האם הוא באמת פרק אסור?

"הפרק האסור" אינו אסור בכלל.
תוכלו למצוא אותו בכל תנ"ך יהודי
חז"ל לא צנזרו את הפרק והוא נלמד ככל הפרקים

כנראה הוא אסור רק ליהודים משיחיים,
אין פרק אסור בתורה, הכל פלאי ה'


מדובר על:
פסוקים ישעיהו
מפרק נ"ב פסוק י"ג
עד פרק נ"ג פסוק י"ב

קודם רואים מתחילים, מפסוקים עם טעמים ופירוש: רש"י מצודות ויונתן,
רק כדי להבין את המילים כי זה לא אותה עברית שלנו היום,
לא בדיוק, לכן כדאי לדייק בהבנה הכללית קודם ואז להתעמק


—————-

מאיפה הגיע הרעיון הזה שזה אסור?
יהודי משיחי אוסטרובסקי, הוציא לאור חוברת בשם "הפרק האסור" (הוצאת קרן אחווה משיחית, 1996), העוסקת בעניין נבואה זאת.

בעמוד 22 של אותה חוברת, כותב אוסטרובסקי:

"לכן החליטו מנהיגי ישראל לנדות, כביכול, את הפרק עצמו אשר אינו מוקרא בבית-הכנסת…אשר המסורת גזרה עליו חרם…"

וזה כבר סילוף ושקר של האמת, לא עשו שום חרם, אות אחת שכתובה לא נכון בספר תורה
פוסלת אותו , אז יורידו פרק שלם, זה טענה מגוחכת להפליא

ועוד הם מביאים ראיות שבהפטרות, לא קוראים אותו,
אלא שגם לא קוראים מלא פרקים אחרים,
אלא בהפטרות רק 5% מספרי הנביאים,
לא ברור למה דווקא על פרק נ"ג הם נתפסו כשיש עוד פרקים
שלא נקראים

אז אין שום חרם, וההיפך כל פרק שאדם קורא ועוזר לו באמונה שלמה בבורא עולם,
וודאי עוזר
ולא אסור,שהרי תלמוד תורה כנגד כולם,כל התרי"ג

סתם עשו לזה שיווק, כי אם זה אסור , אז מים גנובים ימתקו,
כדי שהם ירגישו שהם שונים וטובים , והצדיקים הם אלה שחוטאים,
הם עשו הפוך על הפוך

————————–

הנה פה יש,
פירוש רש"י ומצודות דוד ומצודות ציון:
https://www.docdroid.net/TQ6pMqh/document
(אני יביא צילום למטה)


תרגום יונתן, על זה, מובא פה למטה טיפה


בנוסף יש פירושים האלה לקריאה:
רד"ק
https://www.mgketer.org/mikra/12/52/13/mg/40

מלבי"ם:
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9…1_%D7%99%D7%92


פירוש אברבאנל:
https://www.sefaria.org.il/Abarbanel…2.13.1?lang=he
(ממה שאומר שם:
דרשוהו על משה רבינו כמו שיתבאר, (רַעִִיָא מְהֵימְנָא)
וכן ראיתי פי' שעשה הרמב"ן על הנבואה הזאת שפירשה על מלך המשיח,
….)
וכן המשיח הוא בחינת משה,
לכן שניהם יצדקו במקביל

יש גם פירושי: אור החיים , רמב"ן,
אבל לא באינטרנט חינם,
כנראה באוצר החכמה או בספרים מודפסים
של מקראות גדולות

ויש זוהר ויקהל עם פירוש בעל הסולם, על הפרק,
מובא פה למטה


לגבי פירוש דעת מקרא,
אני פחות ממליץ עליו,
עדיף לקרוא את הפירושים העיקריים קודם,
להיות מיושב בכוונה הנכונה,
ורק אז אולי דעת מקרא, החלקים שמתיישבים ,
עם מה שקראנו בפירושי הראשונים


בנוסף על ישעיהו,
יש במדרש רבא,
שמביא פסוקים מישעיהו

בנוסף הרמח"ל:
והנני אומר עתה סוד אחד מסודות המשיח, ותראה בזה הקדמות גדולות, והוא כי הנה כתוב (משלי כ"ג כ"ה) "ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך", ובאמת כאן נראה כפל הפסוק כי כיון שאמר אמך, למה יחזור לומר ותגל יולדתך, וצריך שתדע, כי המשיח הוא היחידה, כאשר שמעת פעמים אחרות, ומאז חרב הבית נאמר בו, (ישעיה נ"ג ה'), "והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו", והוא לא זז מן השכינה אלא לשעות ידועות שנמצאו לו פעולות למעלה, אבל בשאר כל הזמן הנה עמה הוא ישוב תמיד אפתחא דרומי בין סובלי חלאים. ואפרש לך בכאן סוד גדול… וכמו כן המשיח מקבל יסורי ישראל, שאם לא כן לא היו יכולים לעמוד. ועל כן המשיח והשכינה שניהם עומדים יחד, לא יפרדו זה מזה

בנוסף על פסוק נ"ב י"ג, מבואר:
ירום מאברהם ונשא ממשה וגבה ממלאכי השרת,
שמשיח יהיה יחידה דיחידה

ויש גם הרבה בליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות
על ישעיהו
וגם ישמח משה ,אגרא דכלה ,מדברים על זה


————–

הנה רש"י מצודות דוד ומצודות ציון:
זה בשילוב עם תרגום יונתן:

נ"ב:

הָא יַצְלַח עַבְדִי מְשִׁיחָא יְרוּם וְיִסְגֵי וְיִתְקוֹף לַחֲדָא:

כְּמָא דִסְבַרוּ לֵיהּ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹמִין סַגִיאִין דַהֲוָה חֲשִׁיךְ בֵּינֵי עַמְמַיָא חֶזְוֵהוֹן וְזִיוְהוֹן מִבְּנֵי אֱנָשָׁא:

כֵּן יְבַדַר עַמְמִין סַגִיאִין עֲלוֹהִי יִשְׁתְּקוּן מַלְכִין יְשַׁווּן יְדֵיהוֹן עַל פּוּמְהוֹן אֲרֵי דְלָא אִשְׁתָּעִיאוּ לְהוֹן חֲזוֹ וּדְלָא שְׁמָעוּ אִסְתַּכֵּלוּ:


נ״ג:

מַן הֵימִין לִבְסוֹרְתָּנָא דָא וּתְקוֹף דְרַע גְבוּרְתָּא דַייָ כְּדוּן עַל מַן אִתְגְלִיאַת:

וְיִתְרְבָא צַדִיקָא קֳדָמוֹהִי הָא כְלַבְלְבִין דְפָרְחִין וּכְאִילָן דִמְשַׁלַח שׁוֹרְשׁוֹהִי עַל נַגְדִין דְמַיִין כֵּן יִסְגוֹן תּוּלְדַת קוּדְשָׁא בְּאַרְעָא דַהֲוַת צְרִיכָא לֵיהּ לָא חִיזוּ חוּלָא חֶזְוֵיהּ וְלָא אֵימְתֵהּ אֵימַת הֶדְיוֹט וִיהֵי זִיו קוּדְשָׁא זִיוֵיהּ דְכָל דְיַחְזִינֵיהּ יִסְתַּכֵּל בֵּיהּ:

בְּכֵן יְהֵי לְבוּסְרָן וְיִפְסִיק יְקָר כָּל מַלְכְּוָתָא יְהוֹן חֲלָשִׁין וְדָוָן הָא כֶּאֱנַשׁ כֵּיבִין וּמְזוּמַן לְמַרְעִין וּכְמָא דַהֲוַת מְסַלְקָא אַפֵּי שְׁכִנְתָּא מִנָנָא בְסִירִין וְלָא חֲשִׁיבִין:

בְּכֵן עַל חוֹבָנָא הוּא יִבְעֵי וַעֲוָיָתָנָא בְּדִילֵהּ יִשְׁתַּבְקוּן וַאֲנַחְנָא חֲשִׁיבִין כְּתִישִׁין מָחָן מִן קֳדָם יְיָ וּמְעַנָן:

וְהוּא יִבְנֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דְאִתְּחַל בְּחוֹבָנָא אִתְמְסַר בַּעֲוָיָתָנָא וּבְאוּלְפְנֵהּ שְׁלָמָא יִסְגֵי עֲלָנָא וְכַדְנָצֵית לְפִתְגָמוֹהִי חוֹבָנָא יִשְׁתַּבְּקוּן לָנָא:

כּוּלָנָא כְּעָנָא אִתְבַּדַרְנָא גְבַר לָקֳבֵיל אוֹרְחֵהּ גְלֵינָא וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָת רַעֲוָא לְמִשְׁבַּק חוֹבֵי כוּלָנָא בְדִילֵיהּ:

בְּעֵי וְהוּא מִתְּתָב וְעַד לָא פְּתַח פּוּמֵיהּ מִתְקַבֵּל תַּקִיפֵי עַמְמַיָא כְּאִמְרָא לְנִכְסְתָא יִמְסַר וְכִרְחֵלָא דְקָדָם גָזְזָהָא שָׁתְקָא וְלֵית לְקִיבְלֵהּ דְפָּתַח פּוּמֵהּ מְמַלֵיל מִלָא:

מִיסוּרִין וּמִפּוּרְעֲנוּת יְקָרֵיב גַלְוָתָנָא וּפְרִישָׁן דְיִתְעַבְדָן לָנָא בְּיוֹמוֹהִי מַן יִכּוּל לְאִשְׁתְּעָאָה אֲרֵי יַעְדֵי שׁוּלְטָן עַמְמַיָא מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל חוֹבִין דְחָבוּ עַמִי עַד לְוַתְהוֹן יִמְטוֹ:

וְיִמְסַר יַת רַשִׁיעַיָא לְגֵהִנָם וְיַת עֲתִּירֵי נִכְסַיָא דַאֲנַסוּ בְּמוֹתָא דְאָבַדְנָא בְּדִיל דְלָא יִתְקַיְמוּן עָבְדֵי חֶטְאָה וְלָא יְמַלְלוּן נִכְלִין בְּפוּמְהוֹן:

וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָת רַעֲוָא לְמִצְרַף וּלְדַכָּאָה יַת שְׁאָרָא דְעַמֵהּ בְּדִיל לְנַקָאָה מֵחוֹבִין נַפְשֵׁיהוֹן יֶחֱזוּן בְּמַלְכוּת מְשִׁיחֵיהוֹן יִסְגוּן בְּנִין וּבְנָן יוֹרְכוּן יוֹמִין וְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא דַייָ בִּרְעוּתֵהּ יִצְלְחוּן:

מִשִׁעְבּוּד עַמְמַיָא יְשֵׁיזֵיב נַפְשְׁהוֹן יֶחֱזוּן בְּפּוּרְעֲנוּת סַנְאֵיהוֹן יִסְבְּעוּן מִבִּזַת מַלְכֵיהוֹן בְּחוּכְמְתֵהּ יְזַכֵּי זַכָּאִין בְּדִיל לְשַׁעְבָּדָא סַגִיאִין לְאוֹרַיְתָא וְעַל חוֹבֵיהוֹן הוּא יִבְעֵי:

בְּכֵן אֲפַלֵיג לֵיהּ בִּזַת עַמְמִין סַגִיאִין וְיַת נִכְסֵי כְּרַכִּין תַּקִיפִין יְפַלֵג עֲדָאָה חֲלַף דִמְסַר לְמוֹתָא נַפְשֵׁהּ וְיַת מְרוֹדַיָא שַׁעְבַּד לְאוֹרַיְתָא וְהוּא עַל חוֹבִין סַגִיאִין יִבְעֵי וְלִמְרוֹדַיָא יִשְׁתְּבֵיק בְּדִילֵהּ:


——————


זהר ויקהל הסולם
(מאמר: הרקיעים שעל גן עדן , 115)

(הנשמות שבגן עדן התחתון) יוצאות מגן עדן, ומשוטטות בעולם, ורואות באלו גופות של הרשעים בעונש ההוא שלהם, כמ"ש, ויצאו וראו בפִגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות, ואִשָׁם לא תכבה, והיו דֵראון לכל בשר. לכל שאר הגופות שמסביב להם. ואח"כ משוטטות ומסתכלות בבעלי מכאובים וחולים. ואלו שסובלים על ייחוד אדונם חוזרות לגן עדן ואומרות למשיח שבגן עדן.(איפה קן הציפור)

שלה) בשעה שאומרים למשיח צערם של ישראל בגלותם, ואלו הרשעים שבהם, שאינם מסתכלים לדעת ריבונם, הוא מרים קולו ובוכה על אלו הרשעים שבהם. כמ"ש, והוא מחולל מפשעינו מדוכּא מעוונותינו. חוזרות הנשמות ועומדות במקומם.

שלו) בגן עדן יש היכל החולים. אז משיח נכנס בהיכל ההוא, וקורא כל המחלות וכל המכאובים וכל הייסורים של ישראל, שיבואו עליו. וכולם באים עליו. ולולא שהוא מקל מעל ישראל ולוקח אותם עליו, לא היה אדם שיכול לסבול ייסוריהם של ישראל על עונשי התורה. כמ"ש, אכן חוֹלָיינו הוא נשא ומכאובינו סְבָלם.

שלז) משום שאין מספר אל הייסורים, שעומדים על האדם בכל יום מעונשי התורה, וכולם ירדו לעולם בשעה שניתנה התורה, וכשישראל היו בארץ הקדושה, באלו עבודות והקורבנות שהיו עושים, היו מעבירים כל אלו המחלות והייסורים מן העולם, עתה, משיח מעביר אותם מן העולם, עד שנפטר האדם מעוה"ז ומקבל עונשו.


בנוסף מובא בזוהר על נ"ב י"ד, פירוש:
וּבְגִין כָּךְ (ישעיהו נ״ב:י״ג) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, לְאַהֲדָרָא נִשְׁמָתִין כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ. יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד, מִסִּטְרָא דְּכָל אִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין כִּדְקָאֲמָרָן. (ישעיהו נ״ב:י״ד) כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם. תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר דְּכַד אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּשְׁכִינְתָּא (אתגלי) בְּגוֹ אַרְעָן נוּכְרָאִין בֵּינַיְיהוּ. מַה כְּתִיב, (ישעיהו ל״ג:ז׳) הֵן אֶרְאֱלָם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן. כֻּלְּהוּ בָּכוּ עַל דָּא, וּקְשִׁירוּ בְּכִיָה וְאֶבְלָא. וְכָל דָּא עֲלָה דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִתְגַּלְּיָיא מֵאַתְרָהּ, וְכַמָּה דְאִיהִי מִשְׁתַּנֵּית מִכְּמָה דְּהֲוַת. אוּף הָכִי בַּעֲלָהּ לָא נָהִיר נְהוֹרֵיהּ וְאִשְׁתַּנֵּי מִכְּמָה דְּהֲוָה, דִּכְתִיב, (ישעיהו י״ג:י׳) חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ. וְעַל דָּא כְּתִיב כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ.


ובליקוטי מוהר"ן:
עֲבָדִים – זֶה רֶמֶז עַל בִּטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים, כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (וישב דף קפא) הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי – דָּא סִיהַרָא, (שכינה , שמקבלת אורה מן השמש)