ועוד: החכם פלימו הוה[היה]רגיל למימר[לומר]כל יומא[יום]:גירא בעיניה[חץ בעיניו] של השטן, שהיה צוחק מפיתויי היצר. יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה[יום אחד ערב יום הכיפורים היה].אידמי ליה כעניא[נדמה לו השטן כעני].אתא קרא אבבא[הלך ודפק בדלת] כמבקש נדבה, אפיקו ליה ריפתא[הוציאו לו לחם] לאכול. אמר ליה[לו]:יומא כי האידנא כולי עלמא גואי ואנא אבראי[יום כמו היום, הכל נמצאים בפנים ואוכלים ואני אעמוד בחוץ] ואוכל? עייליה וקריבו ליה ריפתא[הכניס אותו והביאו לו לחם].אמר ליה[לו]:יומא כי האידנא כולי עלמא אתכא ואנא לחודאי[יום כמו זה הכל יושבים ליד השלחן ואני יושב לבדי]?אתיוהו אותבוהו אתכא[הביאו אותו והושיבו אותו ליד השלחן].הוה יתיב[היה יושב]מלא נפשיה שיחנא וכיבי עליה והוה קעביד ביה מילי דמאיס[מלא את עצמו בשחין ומוגלה עליו והיה עושה בו, בשלחן, דברים מאוסים].אמר ליה[לו] פלימו לעני:
תיב שפיר[שב יפה] ואל תמאיס עצמך. ועוד אמר ליה[לו] העני: הבו לי כסא[תנו לי כוס],יהבו ליה כסא[נתנו לו כוס].אכמר שדא ביה כיחו[השתעל והשליך בתוך הכוס את ליחתו] היוצאת מגרונו. נחרו ביה[גערו בו] למה הוא עושה כן. שקא ומית[עשה עצמו כמת]. לאחר מכן שמעו דהוו קאמרי[שמעו שהיו אנשים אומרים] מסביב: פלימו קטל גברא[הרג אדם]!פלימו קטל גברא[הרג אדם]!ערק וטשא נפשיה[ברח פלימו והחביא עצמו]בבית הכסא. אזיל בתריה[הלך השטן אחריו],נפל קמיה[נפל השטן לפניו].כי דחזייה[כאשר ראהו] את פלימו דהוה[שהיה]מצטער ביותר גלי ליה נפשיה[גילה לו את עצמו] שהוא השטן. אמר ליה[לו] השטן: מאי טעמא[מה טעם]אמרת הכי[כך] "חץ בעיניו של השטן", וגרמת שהשטן יתגרה בך? אמר לו: ואלא היכי אימא[איך אומר]?אמר ליה[לו]:לימא מר[יאמר אדוני]"רחמנא נגער ביה[הקדוש ברוך הוא יגער בו]בשטן".
בנוסף לביאור שטיינזלץ שלמעלה,
זה פירוש רש"י: (עם אוצר לע"ז רש"י ומילון יסטרוב),
גירא: projectile, arrow
אתכא – על השלחן אוכלין:
וכיבי – ולנ"ץ (מלנ"ץ malanz: פצע) המוציאין ליחה ומאוסין:
תיב שפיר – שב כהוגן שלא תמאיסנו:
הבו לי כסא – מזגו לי כוס:
אכמר – שוטי"ר (טושי"ר: להשתעל [tosser] toser) בלע"ז:
שדא ביה כיחו – השליך בתוכו את כיחו ליחה phlegm היוצאה מן הריאה:
נחרו ביה – גערו בו: rebuke
שקא – הוא החזיק עצמו כמת: sank
שקא – הלקיח כמו שקל:
שמעו דקאמרי פלימו קטל גברא – השמיעו לאנשי ביתו קול יוצא מבחוץ ואומרים פלימו קטל גברא:
ערק – פלימו כסבור שבאים עליו נוגשי המלך להורגו:
טשא – נחבא בבית הכסא חוץ לעיר:
חזייה – שטן לפלימו דמצטער:
מאי טעמא אמרת הכי – למה הורגלת לקללני:
אלא היכי נימא – לדחותך מעלי שלא תחטיאני:
———-
בנוסף אני בטוח שבקידושין , שוטנשטיין , יש עוד מלא פירושים וביאורים נפלאים מהמון מקורות בנושא
——————–
חברותא:
מבאר המהרש"א, כי מה שמכריזים "הזהרו ברבי מאיר ותורתו", הוא משום שיצר הרע שולט יותר בגדולים, וכמו שאמרו "כל הגדול מחבירו, יצרו גדול ממנו", אלא שהתורה מגינה ומצילה מהיסורים, ואף מצילה את האדם מן החטא, ולכן זכה רבי מאיר להנצל מן החטא, על אף כוחו הגדול של היצר הרע, שהיה בן עקב גדלותו.
הרחמן יצילנו מיצר הרע. מקשה המהרש"א: הלא אמרו חכמים, הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים, ואם כן כיצד מתפללים אל הקב"ה שיצילנו מיצר הרע? ותירץ, שמכל מקום, הבא ליטהר מסייעין בידו. וכהאי גונא אמרינן בפרק קמא, שאלמלא הקב"ה עוזרו לאדם להתגבר על היצר הרע, אין האדם יכול לו. והרמב"ם בהלכות תשובה מבאר שיש בידי האדם האפשרות לבקש שלא יפריעוהו הדברים הגורמים לו לסור מדרך ה', אבל את הדרך הנכונה, חייב האדם בעצמו להגיע אליה, וללכת בה. והחזון איש כתב [עיין בפרקי אמונה והשקפה על פי החזון איש] שהבקשה עצמה היא הנחשבת "בידי אדם", ולא "בידי שמים", שעל ידי בקשת האדם שולח הקב"ה את הרהורי התשובה לאדם.
גירא בעיניה של השטן -[חץ בעיניך, שט"ן]!והוה קעביד מילי דמאיס – [והיה עושה בפניהם דברים מאוסים]
שדו ביה כיחו – [הטיל בתוך הכוס את ליחתו].
אזיל השטן בתריה, ונפל קמיה – [הלך אחריו, ונפל פלימו לפניו].
———————-
חידושי אגדות:
גירא בעינא דשטן כו'. קללו בעין שהוא סרסור דעבירה זו כמפורש בכל הני עובדי דמייתי הכא ונקט גירא כלוחם עם היצה"ר:
אידמי ליה כעניא כו' כ"ע גוואי כו' כ"ע אתכא ואנא כו'. כי זה דרכו של היצה"ר כמ"ש פרק החליל בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש כפרש"י שם וכן הכא בתחלה עני הולך מבראי ברחוב שואל על הפתחים ואח"כ כאורח מגוואי ואח"כ כבעל הבית אתכא:
ואמר לימא מר רחמנא ליגער ביה בשטן כו'. דזה הוא מדת צדיקים כמ"ש ביהושע בן יהוצדק שהיה צדיק והשטן עומד על ימינו לשטנו ויאמר ה' אל השטן יגער וגו' ולא מצינו כו' שקללו ודו"ק:
הרחמן יצילנו מיצה"ר כו'. הגם שאחז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מ"מ הבא ליטהר מסייעין לו וכה"ג אמרינן בפ"ק אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו כו' ע"ש: כמה שני דפריש מינאי מ"ט קאמר כו' עכ"ל. פרש"י דפריש מינאי מחמת זקנה ומה ירא מיצה"ר עכ"ל ר"ל עד השתא הוה סברה הא דפריש מינה מחמת זקנה הוא לכך לא קשטה עצמה כל אותם השנים אבל השתא דשמעה מיניה להתפלל להצילו מיצה"ר אי הוה פריש משום זקנה לא הוה צריך להתפלל ומ"ט קאמר הכי ולכך ראתה השתא לקשט עצמה בפניו וק"ל:
—————–
בן יהוידע – קידושין:
פְּלֵימוֹ הֲוָה רָגִיל לְמֵימַר כָּל יוֹמָא: גִּירָא בְּעֵינֵיהּ דְּשִׂטְנָא. הנה ידוע לשון רָגִיל נאמר על שלשה פעמים והוא בכל יומא אחר שלשה תפילות היה אומר דבר זה נמצא בכל יומא ויומא הֲוָה רָגִיל דהיינו שהיה אומר זה שלשה פעמים ביום.
והא דאמר גִּירָא ולא סכינא, כי הגירא כוחו יותר חזק שפועל פעולתו מרחוק והסכין מקרוב דוקא ואמר בעיניה הוא כח התאוה שמראה לאדם דנקראים כוחותיו בשם עינים וכמו שכתוב בספר הלקוטים (במאמר מה) מלא עינים דלכל אדם מראה לו תאוה כפי מזגו וטבעו וכפי דעתו וכמו שנאמר וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם (בראשית ג, ו) ולכן אמרו רז"ל (ברכות נח.) גבי אנשי כנסת הגדולה כשרצו לבטל יצר הרע דעבירה כחלנהו לעיניה ולכן יצר הרע נקרא 'רע עין'.
יוֹמָא חַד מַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִפּוּרֵי הֲוָה. הא דנתעורר השטן וחרד על דבורו של פלימו ביום ערב כיפור יותר משאר ימים נראה לי בס"ד כי היה ירא מקללה זו ביום כיפור יותר חדא מחמת קדושת היום ועוד דפלימו הוא בתענית ופועל יותר ועוד דאותו היום יש חמשה תפילות יחד והוא רגיל לומר כל יום שלשה פעמים קללה זו של השטן אחר כל תפלה ואם כן ביום כיפור מוכרח שיאמר אותה חמשה פעמים ולכן חש לה בעבור אותו יום יותר ובא לתקן הדבר ביום ערב כיפור גם עוד חש לקללה זו ביום כיפור יותר משאר ימים משום דאותו היום ריע מזליה דשטן שאין לו שליטה ולכן חשש על עצמו יותר באותו היום.
אִידְמִי לֵיהּ כְּעַנְיָא. רמז בזה כי פלימו בעוצם צדקתו ותורתו שלט ביצרו ועשאו עני שלא יכול לגזול כלום מתורתו ומצותיו והרי הוא עומד בחוץ שאין רשות ליכנס אם לא יתן לו רשות ולכן קרא אבבא וגם עשה לו בזה רמז תוכחה שמוכיחו ומתרעם עליו למה תקללני וכי מה עשיתי לך ומה נהניתי ממך ומתי נכנסתי לביתך ומה לך עמי שתקללני? ולכן עשה עצמו בדמות עני ועומד בחוץ לרמוז לו כי מצדו הנה הוא עני שאין לו הנאה של כלום ממנו ואפילו כניסה לביתו אין לו כי כל צדיק שאינו חוטא כלל עושה השטן והיצר הרע עני ועומד בחוץ.
והא דמלא נפשיה שחנא וכיכי לרמוז כי הוא נקרא מאוס אצל החכמים כמו שאמרו (קידושין : אם פגע בך מנוול משכהו לבית המדרש דקראוהו מנוול על כן בדין הוא דלעביד קמייהו מילי דמאיסותא לצערם בכך כאשר שפטו עליו הם.
לֵימָא מַר: "רַחֲמָנָא נִיגְעַר בֵּיהּ בַּשָּׂטָן". נראה דנתרצה בכך מפני שדבר זה כבר נאמר עליו גבי יהושע כהאי גונא דכתיב יִגְעַר הֳ' בְּךָ הַשָּׂטָן (זכריה ג, ב) ובעלי מקרא קורין פסוק זה בנביאים של זכריה ועוד גערה אינה קללה אלא מניעה שלא ישטין ולא יתגרה אבל מה שהיה אומר פלימו זו קללה הנוגעת לעצמו ובשרו שאומר גִּירָא בְּעֵינֵיהּ דְּשִׂטְנָא.
——————–
גלגולי נשמות , הרמ"א מפאנו:
פלימו היה מניצוץ נבל, במסכת קידושין פרק עשרה יוחסין [פ"א א'] פלימו הוה רגיל למימר כל יומא גירא בעיניה דשטן, יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה אידמי ליה כעניא, אתא קרא אבבא, אפיקו ליה ריפתא, אמר ליה יומא כי האידנא כולי עלמא [גואי ואנא אבראי, עייליה וקריבו ליה ריפתא, אמר ליה יומא כי האידנא כולי עלמא] אתכא ואנא לחודאי, אתיוהו אותבוהו [אתכא], הוה יתיב מלא נפשיה שיחנא וכיבי [עליה והוה] קעביד מילי דמאיס, א"ל תיב שפיר (שלא תמאסנו), אמר ליה הבו לי כסא, יהבו ליה כסא (דחמרא), [אכמר] שדא ביה [כיחו] נחרו ביה (פירוש הוריק רוק בתוך הכוס גער ביה) [שקא] ומית, שמעו [דהוו] קאמרי פלימו קטל גברא [פלימו קטל גברא], ערק (פירוש עשה עצמו כאלו מת וערק פלימו מיראת המלכות) [וטשא נפשיה בבית הכסא], אזיל בתריה [נפל קמיה], כד חזייה דהוה מצטער גלי [ליה] נפשיה, אמר ליה מאי טעמא אמרת הכי, (א"ל) ואלא היכי אימא, אמר ליה לימא [מר] רחמנא נגער ביה בשטן,
והענין כבר ידענו כי לב"ן הוא נב"ל, ושניהם צרי עין כנודע, ועתה נתקנו ובאו בחסיד פלימו, ובא השטן להכשילו לראות היאחז צדיק דרכו עתה כראשונות בצרות עין, והראה עצמו כעני ועבד מה דעבד לראות אם יגרשנו כאשר עשה בהיותו בסוד נבל, כי לא רצה לתת לדוד מאומה, והוה רגיל למימר גירא בעיניה דשטן כי היה מכיר ערכו, והיה אומר אל יסיתני השטן עוד, והכיר עצמו בחוזק הנדיבות כי אם דחה דחוני לא תדחה לי עוד, והנה כלו הפך לבן טהור, וג"כ אמרו כי גם הוא מת באותו זמן בעשרת ימי תשובה, כמ"ש חכמינו ז"ל כי נתלו לו עשרת ימי תשובה, וכל זה לתיקונו וכנגד הצער שציער ליעקב ברדפו אחריו על כן בא השטן עתה לצערו, ורמז בדבריו כולי האי לא צערתיך, כמעט הגיע למות נפשו מפחד מאימת מלכות, שנפחד שהרג נפש בביתו וברח עד שנגלה אליו, וטעמו וראו כמה מתוקים מדבש, כי לב"ן ונב"ל עולים קס"ד, ושני כוללים גימטריא קס"ו, כמספר פלימו העולה גם כן קס"ו:
—————
דבש לפי , החיד"א – מערכת פ:
לד. פלימו אמרו בפ' עשרה יוחסין דהוה רגיל לו' גירא בעינא דשטנא יומא חד מעלי יומא דכפורי הוה אדמי ליה כעניא אפיקו ליה רפתא אמר יומא כי האידנא וכו' גער בה ועשה עצמו כאלו מת שמע דקאמרי פלימו קטל גברא ערק וכו' חזייה דהוה מצטער גלי נפשיה א"ל מ"ט אמרת הכי ואלא היכי אימא רחמנא לגער ביה וכו' ע"ש כל המעשה באריכות:
והענין כי לבן ונבל שניהם צרי עין ועתה נתקנו (פירוש מה שהיה ראוי לתקון) ובאו בחסיד פלימו וראה בעיניך כי לבן נבל עם ב' כוללים לשתי שמות הוא גימט' פלימו ובא השטן להכשילו לראות היאחז דרכו כראשונות להיות צר עין ואדמי ליה כעניא והכעיסו כמה הכעסות לראות אם יגרשנו כאשר עשה נבל שלא רצה לתת לעבדי דוד מאומה והיה אומר גירא בעינא וכו' שהיה מכיר עצמו בחוזק מדת הנדיבות ורצה לומר שלא יסיתנו עוד ולא ישמע לו והפך לבן טהור הוא והיה זה בערב יוה"כ כי גם נבל מת בעשרת ימי תשובה כמשז"ל. וכנגד הצער שציער ליעקב ברדפו אחריו גם עתה בא הפ' לצערו. גלגולי נשמות מהרמ"ע ז"ל שקבל ממהר"י סרוק ז"ל. ואפשר דלהיותו בגלגולים שעברו צר עין והוא מסט"א ועתה הוא טוב עין לכך היה אומר גירא בעינא וכו'. וא"ל כי לא יאמר כן דנראה כי כחו עשה זה ואינו כן דאלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו אלא יאמר רחמנא וכו' כי הכל ממנו יתב'. והשמיע קול פלימו קטל גברא ר"ת גימט' יעקב עם הכולל לרמוז דכנגד מה שציער ליעקב הוא מצערו עתה:
———————
בנוסף יש עוד פירושים מעניינים על פלימו ועל קידושין פ"א (ע"א+ע"ב):
מהרש"א הארוך,
פירושי מהר"ל מפראג,
אלישיב הערות,
עיון יעקב
אומנם , ספר מקנת אליהו : על מסכת קידושין , של סעדיאן אליהו ,
מסכם במקום אחד , סיכום יפה שלהם
מה שמדהים,
הוא מביא שם טעם למה דווקא ביום כיפור,זה קרה,
כי בכיפור יש 5 תפילות , והדבר קשור
לק"ל שנה , שמבאר המגלה עמוקות , והאר"י על עניין 5 גבורות
ומעניין לראות , אומנם אין אותם באינטרנט כטקסט ,
אלא יש אותם סרוקים בhebrewbooks ואוצר החכמה , כPDF
בנוסף בספר ,
מגלה עמוקות קצ״א:ב׳
מביא עוד ביאור עמוק יותר, ומדהים כמה מפורט בכלכך מעט מילים,
על העניין של פלימו ולמה דווקא בעיניים שלו של מלאך המו"ת , היה אומר,
בנושא ק"ל שנה של אדם בגיחון,
וסוד מלאך המו"ת מלא עיני"ם
וגם שער הכוונות , מדבר בנושא, ק"ל ,
על נטילת ידיים , רשי תיבות ענ"י , שהוא בא לפלימו בתור עני , וזה אותיות עי"ן,
והאר"י ממשיך לבאר:
נמצא כי הה"ח או הה"ג(5 גבורות) הם ה' הויו"ת שהוא בגימטריא ק"ל וכן ה' הויות של גבורות גימטריא ק"ל ולכן תכוין להוריד אותם הק"ל דרך מעבר היב"ק הנז' שיצאו משם למטה מן הגרון והנה ק"ל ויב"ק הם גימטריא גר"ם:
וגם :
כי הנה עין גי' ק"ל והוא בחי' רבוע שם מ"ה ,
ומדבר על ההסתכלות הכפולה בציצית
בנוסף
והנה ה' הויות בגי' ק"ל לרמוז אל דעת הנקבה שהוא ק"ל הנתקן ע"י דעת וחסד דז"א
וקשור גם לעניין,
ע"ב ק"ל שהם בגי' ברו"ך