ויש בו עניין לזיכוך קלי' נוג"ה, שהיא טוב ורע,
לעומת 3 קלי' דעורלה, שהם רע גמור
דווקא בשישי אחרי שחרית , לפני סעודת שבת,
כי ימי החול הם חול גמור ,
שבת הוא קודש,
ושישי הוא בין לבין,
בדומה לעניין הנוג"ה,
אז לכן בשישי יש עניין לקרוא בה,
תרגום הכוונה ארמית, שזה בחינת אחור,
ומקרא הכוונה לשון הקודש , שזה בחינת פנים,
שהם מזככים את התרגום
ונתקן הייצר הרע של האדם על ידי זה
אז הסדר הוא כזה, קורים כל פסוק ופסוק בפני עצמו ככה:
מקרא (אותיות ותגין רשומים כמו של ספר תורה , וקוראים בניקוד וטעמים מהזיכרון),
ואז עוד פעם, קוראים את הפסוק,מקרא ,
ואז קוראים את הפסוק בתרגום ארמית,(תרגום ארמית לא קוראים בטעמים),
הכוונה תרגום אונקלוס, לא ירושלמי
[ולא קוראים את כל הפרשה ואז כל התרגום , אלא פסוק פסוק]
ואז אם רוצים רש"י ,ממידת חסידות , אז אחרי זה ,פסוק פסוק, בנוסף לתרגום,
לא במקום התרגום
ואז עוברים לפסוק הבא
ואז הארמית שהיא רמאית לשון הנחש ,
נתקנת ללשון הקודש ומתבררת מרע חזרה לטוב
כמובא אצל האר"י:
תיכף בסיימו תפלת שחרית דיום ו' היה הולך לבית הכנסת או לבית מדרשו ושם היה שם ס"ת כשר היה מוציאו וקורא בו הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, והוא היה קורא המקרא מתוך הס"ת, והיה לו תלמיד אחד שהיה קורא לו התרגום מתוך ספר התרגום, והוא אומר אחריו, וכן היה עושה בכל פסוק ופסוק עד שמשלים הפרשה
ה"בן איש חי" כותב (שנה שניה, פרשת לך לך אות י"א) בעניין זמן קריאת שנים מקרא ואחד תרגום שהוא לכתחילה ביום שישי, ואם לא הספיק, יקראנה ביום שבת קודם האכילה.