הפסוק מדבר על הבריאה בכללות,
ואחרי זה בימי בראשית עצמם מדבר בפרטות
על כל יום ויום
אז נפרט חלק חלק בפסוק הראשון , למה רומז
בְּ
נקודה בהיכליה
(רומז למה שנאמר בהקדמות הזוהר:מנעולא ומפתחא, וההוא מפתחא גניז כלא בהיכלא חדא , ומאמר זהר הרקיע בבראשית)
2 הנקודות למטה, רומזות לנקודת המפתחא והמנעולא , וזאת שבתוך הבית זה זאת שנשארה מהם בבחינת המפתחא , המלכות שעלתה לבינה להתמתק דין ברחמים
רֵאשִׁ֖ית
זה ראשית השפע והמוחין שיורד לעולמות,
שהוא פרצוף אריך, כלומר תלת רישין, רדל"א שמאיר לגולגולתא(מקיף גדול) קרומא דאווירא(מקיף פרטי) ומוחא סתימאה(אור פנימי),
ומהם הפרצופים התחתונים מקבלים מוחין ושפע,
פרצוף הכוונה כללות של 10 ספירות,בחינת אור שפרץ החוצה,אין בחינת תמונה כי לא ראיתם כל תמונה
ושמה נאמר בקע ולא בקע
בחינת הזכר דעתיק יומין, לא בקע, ונוק' דעתיק בבחינת בקע,
כלומר שזה מגשר בין עולם א"ק
אל אצילות על ידי בחינת בקע ולא בקע, שיש לפרצוף הזה קצת מדוגמת א"ק וגם מדוגמת אצילות,
אז הוא גשר ביניהם
אבל האורות שמעל בחינת הבקיעה , ופרצוף אריך,
לא מגיע מהם כלום לזעיר אנפין ונוק' , ואז מהם השכינה מאירה לעולמות התחתונים ולנבראים,
אז מעל הם לא נכללים במילה בראשית
ברא-שית , ברא 6,
שהם ו"ק של אריך,
שהם שורש לששת ימי בראשית של זו"ן,
חג"ת-נה"י
(בנוסף ימי בראשית רומזים על ו"ק דעתיק שהם ימי בראשית הראשונים, ועל ו"ק דבינה עילאה , שכל אחד מהם מחולק לצד חסדים וצד גבורות , ומהם מקבלים ששת ימי בראשית של זו"ן)
בָּרָ֣א
ולא רשום מי ומה ברא , כלומר שזה מילה סתומה ולא גלויה,
וזה בעניין הפרסא , כשהמלכות עולה לבינה ,
בינה(ישסו"ת) שהיא שם אלהי"ם, מחולקת ל מ"י-אל"ה
כשמלכות עולה אליה לעיבור, אל"ה של הבינה יורדים לפרצוף התחתון,
ואז הבינה עצמה נשארת רק עם אורות נפש ורוח,ולא נרנח"י שלם,
וזה נקרא שהפרסא סתמה את האורות
כלומר בריאת מצב של קטנות מוחין,שהיא הפרסא,
שהפרידה בין מ"י ואל"ה,והקטינה את קומת הפרצוף שמעל
אֱלֹהִ֑י"ם
אז אריך אנפין קיבל הארת נוק' דעתיק,
ואבא ואמא הלבישו אותו בבחינת היכל,
אז יש פה רמז בכל הפסוק הזה לכל ה12 פרצופים,
של אצילות,
עתיק יומין ונוק'
אריך אנפין ונוק'
אבא ואמא עילאין
ישראל סבא ותבונה
וזעיר אנפין ונוק' – ישראל ולאה,
זעיר אנפין ונוק' – יעקב ורחל
———–
אז עכשיו השם שלם, חזר להיות מ מ"י אל"ה פרודים,
לשם אלהי"ם שלם
שהוא מורה על גדלות מוחין וקבלת ג' ראשונות כח"ב בזו"ן, והוא רומז על פרצוף ישראל סבא ותבונה,
שנקרא אלהי"ם כי הם מאמא עילאה(וחכמה ובינה באבא עילאה)
אֵ֥ת
מורה על נוקבא, שמקבלת אותיות א עד ת, כל השפע,
ולכן נוקבא נקראת את, שהוא בבחינת הולד שבה,
ומחברת א-ת שהם כלים עם ה' שלפני שמים, שהיא אמא, בינה
—-
פה זה רומז על פרצוף לאה,
שהיא מצד הכלים
הַ – אמא עילאה
שָּׁמַ֖יִם – פרצוף ישראל
מצד האורות
וְאֵ֥ת
ו זה בחינת עץ ובחינת זכר,
הזכר של את שהיא הארץ,
וזה פרצוף יעקב,
והוא מצד האורות
הָאָֽרֶץ
רומז על פרצוף רחל,השכינה,
שהיא מצד הכלים,
ראש לשועלים,עולמות בריאה יצירה עשיה
כל מה שמדובר למעלה , זה אחרי שבירת הכלים , והתיקון שלהם ,
בבהו,
כי לפני זה לא שייך בחינת פרצופים
————————-
בנושא ימי בראשית,
כבר רשמנו למעלה על בחינות ימי בראשית ,
שהם ימי בראשית של עתיק יומין,
ואז אריך , ואז בינה עילאה, שבה מחולקים לחסדים וגבורות,
ומהם זעיר אנפין מקבל בחינת ימי בראשית של אצילות,
וכל יום מחג"ת-נה"י של ז"א(שהבינה האצילה לו אותם),
הם כלולים מ10 ספירות , וכל יום בבראשית מתקן בפרט את ה7 ימי בראשית הפרטיים של אותו יום,
ואז נתקנים ימי בראשית של הבריאה ואז של היצירה ואז של עשיה , ואז עולם הגשמי
בסדר השתלשלות
(ויש גם סברה שזה במקביל,ולא זה אחר זה, כלומר כשכל יום של בראשית נתקן באצילות במקביל אותו יום נתקן בבי"ע באותו זמן)
——————-
אומנם על ימי בראשית , יש פירוש עמוק יותר באוצרות חיים , מתוך הגהת המגלה עמוקות,
בשער הנקודים,מה שמתחיל והנה מבחינת הסתכלות הזה של העינים יצאו הנקודים,
יש הגהה שלו,
ס"ג נקרא אלהי"ם, בינה דא"ק , שבראה 10 ספירות דעקודים,מבחינת אח"פ,
ואחר כך ארץ, שהוא אור עולם הנקודים , מבחינת אורות היוצאים מן העיניים דא"ק,
והארץ הייתה תהו, מאור העיניים כי היה שבירת הכלים
וחושך על פני תהום , שנפלו הכלים השבורים למטה בעולם הבריאה
בעמק הקלי'
…
וכן יהי אור ,
זה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן,
בחינת טל אורות טלך,
האור שהחיה את הכלים השבורים,
בעניין עולם הברודים, עולם התיקון והבהו
——————–
אז יום א של בראשית ,
הוא יצירת קו החסדים,שהוא בחינת אור,
חסד דז"א, אל זו"ן,
חג"ת-נהי"ם
שבחסד,
וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔י"ם בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ
החושך זה חג"ת נהי"ם
שבגבורה דז"א
וקו הגבורה וקו החסד, היו במלחמה זה עם זה,
עד שבא היום ה3,
שהוא רקיע בין חסד לגבורה, וקו האמצע,
הבדיל הקב"ה את המחלוקת, והמתיק אותה,
בבחינת קו האמצע
על ידי שהארת החכמה מצד הגבורות תאיר כמו להבה ממטה למעלה,והארת החסדים
תרד כמו מים ממעלה למטה,
ויפגשו שניהם באמצע החכמה והחסדים
ויתמתקו,והשפע הממותק שהתכלל מהם יורד ומאיר למטה